יש אנשים (אמא שלי, למשל) שצירוף המילים "סרט חדש של וודי אלן" מעביר בהם צמרמורת לא נעימה. הם נזכרים בקומדיות הטפשיות (לטעמם) שהוא עשה בשנות ה-70, ובדמותו הנוירוטית והמעצבנת שהופיעה בסרטים אלו, ודי בכך בכדי להרתיע אותם מלראות סרט שכזה.

ישנם אנשים אחרים (מבקרי קולנוע, למשל) שחושבים שוודי אלן עשה בעברו סרטי מופת ("שושנת קהיר הסגולה", למשל), והם לא מוכנים לקבל מאלן שום דבר מלבד יצירת מופת נוספת. ולכן, הם כבר זמן רב הם קוטלים את יצירתו של הגאון המקשיש.

ויש את וודי אלן. כבר כמה שנים הוא מתקשה להשיג מימון לסרטיו, מכיוון שאנשים משני הסוגים שהזכרתי למעלה לא באים לראות את סרטיו, ואלו שכן לא באים בכמות מספקת, והדבר לא מתרגם לכסף. ב-3 השנים האחרונות הוא עשה סרטים באנגליה ("match point" המצוין, ו"סקופ" הבינוני). "חלומה של קסנדרה" הוא השלישי בסדרה האנגלית של אלן.

וודי אלן - בא לעבודה (תמונה: Colin Swan) 

בסרט זה ניתן להבחין שאלן כנראה הפנים שלסרטים שלו יש את הקהל שלו, והסיכוי לעניין אנשים אחרים מחוץ למעגל הזה הוא קטן עד בלתי אפשרי, ולכן נדמה שהוא הפסיק לנסות. במקום זה הוא עושה את מה שהוא יודע הכי טוב : לספר סיפור.

"חלומה של קסנדרה" הוא סיפורם של שני אחים. יואן מקרגור (טוב מאוד) משחק את האחד: בחור עם חלומות להצליח בגדול, אבל בינתיים, הוא עובד בעסק המשפחתי (מסעדה). את האח השני משחק קולין פארל (קצת מוגזם מדי): עובד במגרש מכוניות, אבל גם מהמר לא קטן (סוסים, מרוצי כלבים, קלפים). ליואן מקרגור יש בחורה (שחקנית) והזדמנות להשקיע בפרויקט מלונאות בלוס אנג'לס. פארל מפסיד הרבה כסף בקלפים. שניהם צריכים את הכסף, והדוד העשיר שלהם, טום ווילקינסון(טוב מאוד) ייתן להם אותו, בתנאי שהם ירצחו עבורו שותף עסקי לשעבר שמאיים להפיל את האימפריה שלו.

אלן מצלם את הנופים האנגליים בפריימים סגורים ודחוסים, וברוב המקרים לא משתמש בתנועות מצלמה מרהיבות. להפך. הוא נותן לסיפור להוביל אותו, אבל גם כשהסצינות דורשות את זה, הוא מתעקש לשמור על צניעות יצירתית - כמה רציתי להתענג על הנופים האנגלים הירוקים, אבל אלן עוקב אחר הדמויות, ולא נותן לי להיאנח למראה שדות מוריקים, מראה שבקולנוע יכול להיות מרהיב הרבה יותר מאשר בטלויזיה. כך גם רוב הסרט : ענייני, מעניין, אבל ללא ערך מוסף. מצד שני, ישנן בסרט כמה סצינות שמזכירות לי שאלן הוא פשוט גאון קולנועי: את סצינת הזמנת הרצח הוא ממקם מתחת לעץ, בגשם שוטף; סצינת הרצח עצמה מתרחשת בתום סדרה של מעקבים מותחים ; וכמובן הסוף הדרמטי.

וודי אלן בא לעבודה. הוא עושה סרט אחד בשנה, וב"חלומה של קסנדרה" הוא דופק כרטיס. ועדיין, זהו וודי אלן. איש ותיק ומנוסה, שסרטים טובים מחליקים אצלו מהשרוול כמעט ללא מאמץ. ו"חלומה של קסנדרה" הוא כזה. לא סרט גדול, אבל דרמה מהודקת היטב, כתובה ומשוחקת נהדר. בידור שווה לכל נפש.

"חלומה של קסנדרה"

בימוי :וודי אלן

ארה"ב 2007

****