מס' צפיות - 808
דירוג ממוצע -
תרבות ה"שופוני" עוברת מחתונות לבת-מצווש
תוכניתה של גלית גוטמן "בגובה העיניים" על " אמא ובת_מצווש"
מאת: מובי דיק 03/06/21 (19:59)

    שנה  לפני   תאריך  הבת מצווה של בנותיהן, משפחות חנוך רענן ולוגסי נכנסו  למצב מלחמה. הבית כמרקחה, השולט כאן ונותני הטון  הם לא  אחרים מאשר  הבנות  שרק תאריך אחד מול עיניהן,  היום החשוב ביותר בחייהן, ה"בת מצווש"הוא המכתיב

את קצב ההתקדמות לקראת היום הנכסף.

 גוטמן בדחילו ורחמו שואלת  את האמהות כל אחת בתורה : כמה הקצבת  לאירוע. תשובה : חשבנו להוציא  10 אלפים שקלים אבל  כל יום  מקפיץ את   התקציב : מאפרת,ספרית, די ג'י, אולם למספר גדול של אורחים,כרואוגרפית לריקוד הסולו של

הילדה, מתנות  אישיות לכל  אורחת  שתגיע  לכניסת האולם.

 ועדיין לא נשאלה השאלה   הכי מאתגרת : כמה שמלות תחליף   הילדה במהלך האירוע.  אמא :"כל אחד שמכיר אותי יודע שאני  אוהבת יופי  לא  "שופוני" . הזמנו   5 שמלות והגענו עד ל-6 שמלות. הזמנתי מנוף להכניס את הבמות לאולם. אני חוסכת  על זה כבר שנתיים"   (נו..באמת היא לא אוהבת "שופוני" האמא הזאת ).

   אילנית נוי כרואוגרפית :  "יש תחרות בין  הבנות של  הכיתה לגבי ריקודי הסולו  שאני מכינה  איתן.. חשוב להן  כל אחת תהיה

הכי הכי , והן אומרות לי שהילדה הזו עשתה ככה וככה ואני רוצה  להיות עוד יותר מושלמת בתנועות ושכולם  יזכרו את הריקוד שלי".

   אמא :"יש לי  3בנות חוץ מהבת מצווש, עד כה הגעתי לסכום של  110 אלף שקלים, אבל בדרך עד לאירוע בטח יהיו עוד 

הפתעות.. אני אוהבת את הלחץ הזה  וכשאני  אכנס  עם הבנות  הכניסה הזו תהיה הכי עולמית.  כמובן  שאצלי גם חשוב שיגידו

של מי היה האירוע הכי הכי".

  הבת מצווש מדגימה לפני גוטמן  את הריקוד שלה,  בעוד  גוטמן מחבקת אותה "איזה מרגש" היא פולטת. ומה עם  חו"ל,

האם  תסעי ?  "סבא וסבתא לקחו אותי לחו"ל כי בגלל האירוע  ההורים לא יכלו ".

   גוטמן מנסה לשאול ולהקשות בנימה  עדינה "אמא, מה עושה הילדה  שלך  אם היא לא מקבלת מה שהיא רוצה ". אמא :"היא

נכנסת עצבנית לחדר סוגרת את  הדלת. ואני   כדי לחסוך  לכולנו את הויכוח עושה מה שהיא דורשת".  וכך אנחנו נחשפים להבעות   הפנים המצטדקות   של האמהות :" נו..מה אני יכולה לעשות. פעם בחיים יש בת מצווה ".. ואנחנו כבר  יכולים לדמיין  מה מחכה לאמהות   כאלה כשהילדה תתחתן בשעה טובה.

   אחת הילדות מתלוננת :" לא רוצה שיהיה  באירוע שיר גרוזיני, אם  זה יקרה אני יוצאת מהאולם. אף אחד לא יודע שאמא  שלי

גרוזינית, אני  מתביישת שסבתא וסבא  שלי  גרוזינים. תעשו את זה כשהילדים מהכיתה לא יהיו באולם".

  גוטמן פונה לאחת האמהות :"תגידי מי מנהל את הבית את או היא ". אמא "היא חושבת  שתוכל לנהל  את הבית, פתאום

היא מתביישת שאני  גרוזינית".  גוטמן מנסה להתקיל את  האמא בשאלה למה צריך שאירוע  משפחתי כזה  ייצא מהפרופורציות.

האמא  שבטח  נשאלה   בצורה עקיפה את השאלה הזו לא  פעם בפיה תשובה מוכנה  :"עכשיו זה טרנד ,אלפי שקלים לחגיגה של   שעתיים וחצי ואנחנו ההורים נכנעים לתכתיבים של הילדה שלנו   כי מי בעצם יכול לעמוד מול המשפט המנצח : לכל   הילדות בכיתה שלנו   יש  בת מצווש כזאת ".

 

הכותבת היא מובי דיק הינו שם העט שבחרתי בו מזה שנים רבות. אני אמנית חברה באגודת המאיירים בישראל, וכמו כן עיתונאית הכותבת בעיקר בכל הנוגע לתרבות..מוזמנת לפסטיבלי מוסיקה קלאסית בארץ ובחו"ל

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר