תוכנית המציאות "הישרדות" הפכה כבר בשלביה המוקדמים להצלחה גדולה (לאחר תקופה קצרה של חשיפה מצד המתחרים), כשהיא כובשת מקומות גבוהים בטבלאות הרייטינג השבועיים. אנשים בציבור גם לא מפסיקים לדבר על המתחרים, על הנשים החשופות ובעיקר על שני הגברים המתחרים, שלהם מרב הסיכויים, דן ונועם.

עוד בפרשן על "הישרדות":

♦ השרדות -אחד שוחט תרנגולות קדושות, שתיים שופכות לאגר

♦ הישרדות פרק 34- השלישיה מתחננת בפני מי שהודח על ידיה

עוד כמה ימים (ביום שבת) יתקיים הגמר הגדול של העונה הראשונה של הישרדות הישראלית ונראה כי הבחירה האמיתית שנותרה היא בין שתי דמויות גברים הפוכות, ששרדו את כל ימי האי- דן מנו מול נועם.

זה לא סוד שבציבור, בין המבקרים וגם לא חסרים חוקרים באקדמיה שמדברים על הסדרה כעל מייצגת של החברה - ולא בצורה נאמנה. אני לא חושב שיש מקום לצפות מהיוצרים לייצר "מיני ישראל" נכונה, שלמה ושלווה, אך מעניין לראות מה בכל זאת יש שם. מדוע שני הגברים הללו הם הכוכבים הגדולים של התוכנית ומדוע העם נחלק בין השניים. כלומר, השאלה שעולה היא מה בעצם מייצגים שני הישראלים הללו? מדוע הם נשארו אחרונים? מדוע העם חצוי בין השניים? מהו השיח שמתנהל לגביהם?

לדעתי, מדובר למעשה על קרב בין שני ענקים שמייצגים את הערכים של החברה הישראלית- בין החברה הישראלית הישנה, הראשונית, הציונית, לעומת החברה הישראלית הגלובלית, הקפיטליסטית העכשוויות. כלומר, התחרות נסובה בין הצבר הישן האוטופי, שמייצגו המובהק הוא נועם, לבין דן, הישראלי "החדש", התחמן, הקפיטליסט, הגלובליסט, שיעשה הכל כדי לזכות במיליון.

בתחילה היה הצבר. הצבר היה המצאה של הציונים האשכנזים שעלו ארצה מתוך רעיון לאומי-ציוני (ויש שיאמרו גזעני), כשבראש עניינם היה להמציא יהודי חדש- ישראלי מיוחד, ששונה מכל מה שהיה עד כה, כלומר אנטי-גלותי. אז הח'ברה הציונים חיפשו מודל מתאים שיהוו היפוך לכל מה שיוחס ליהודים בגולה. ונמצאה הדמות המתאימה - מי אם לא הגרמני הארי, הבחור הגבוה, הבלונדיני, החסון, עובד האדמה. ההיפך מהיהודי הגלותי, החלש, השפוף, הצנום, הסוחר, השמי, הלבוש בחליפה.

ומי כל כך מזכיר את הצבר, היהודי-הארי, אם לא נועם, הכוורן, עובד אדמה שכזה, קיבוצניק, סוג של חלוץ שכזה, הבחור החסון, הגבוה, הבלונדיני. הוא גם נעים הליכות, לא פורמאלי, אך שיוויוני, שמעניק מכוחו עבור החלשים ממנו, שיש לו ערכים של להקריב עצמך למען אחרים- סוג של מה שהתרחש בחצי הגמר, כאשר העניק לנעמה את שרשרת החסינות. ממש צבר אביר שכזה.

בנוסף, ישנה בתוכנית התחושה כאילו הוא שם כי אמרו לו לבוא, כאילו זו המשמרת שלו בסבב השמירות. אז אם צריך לעשות, אז עושים ותו לא. אין פה עניין של תדמנויות ותככים, אלא כוח פיזי ונחמדות הם בלב העניין.

לכן, אין פלא שישנם לא מעט צופים שפשוט נמסים מנועם, ולא רק בגלל הפנים היפות והשרירים המנופחים, אלא הוא מייצג סוג של ישראלי שהציונות לו שאפה, שכך היא ראתה את העתיד של הישראלים- שכולם יהיו סוג של נועמים שכאלה - צבר אמיתי, כלומר סוג של ארי טיפוסי.

ולעומתו, המתחרה הגדול שלו הוא דן, שמייצג את הישראלי התחמן, הישראלי ה"חדש", הישראלי שרק תחמנויות, רמאויות, תככים, מזימות וזכיות מעניינות אותו. הוא מייצג את הישראלי ה"חדש", הישראלי הקפיטליסט, שגם ימכור את אימו עבור מיליון שקלים. קומבינה היא המילה ודן הוא מייצגה.

דן מייצג את הרוח החדשה שנושבת במדינה, הרוח האמריקאית, הרוח הגלובלית, שקוראת לעשות מיליונים גם על חשבון אחרים, כשהמילה עבודה פיזית הפכה למילה גסה, כיוון שלשם כך ישנם אחרים, עליהם פוקדים, אותם מנהלים. כך  בדיוק הוא דן, שניסה לייצר לו "צבא" קטן של נאמנים, של משרתים, שעליהם הוא יפקוד ולבסוף יזכה בממונים - שלבסוף היו אלה משה, נעמה, וויקה היפה.

גם לדן לא קשה למצוא אוהדים, שהפנימו את הערכים הקפיטליסטים שפשטו בכל חלקה טובה של המדינה. דן מייצג את הישראלי, שגם לו, אין מזה להתעלם, יש קשר מסוים לצבר, שביקש גם להיות ה"אנטי פראייר" לעומת האיש הגלותי שנתפש כפראייר. אך דן הקצין את האנטי פראייר מעשיית דברי קונדס לא מזיקים לטובת דריכה על אחרים רק כדי שאתה תהיה שם, רק כדי לזכות במיליון שקלים.

אך יש לזכור כי הזכייה עצמה לא תאמר לנו במה בוחרת המדינה, כיוון שהבחירה היא בידי המושבעים, שלא צפו רק מהצד בפרקים והתרשמו מהערכים של כל אחד מהמתמודדים, אלא הם נפגעו אישית ולהם משקעים שונים. כך שאין להסיק מהמנצח מיהו הישראלי "הנכון" שמנצח ומייצג את הערך המתאים לחברה. עלינו פשוט לשים לב למה שנוצר פה בחברה, לשתי גישות או דרכי חיים, לשני סוגים של ישראלים, כשברור שישנם גם לא מעט אנשים שמתאימים לשתי הקצוות הדיכוטומיים - הצבר, החלוץ הפיזי והישראלי הקפיטליסט.

פורסם בבלוג של טי-וי ישראל