לסדרת הריאליטי "המטבח" אין את הבאז הסוחף שיש לסדרות אחרות בז'אנר כדוגמת "הישרדות" ולא את האפיל ואת בונוס היצירה וההתפתחות (הכל יחסי כמובן) כפי שניתן למצוא למשל ב"כוכב נולד". זו סדרה בווליום נמוך יותר, לפעמים עד כי עולה בי החשש/חשד, שאני והאשה - אנו היחידים שצופים בזה. אני גם לא סגור על עונה שנייה, בניגוד, למשל, ל-20 ומשהו אלף האנשים, שבאו להיבחן לעונה הבאה של "הישרדות" ובעצם ענו על השאלה, אם הייתה כזו, לגבי 'הסדרה ההיא'.

כמי שעוקב אחר "המטבח" מיומה הראשון, עדיין מפריעה לי העובדה, שהמתמודדים לא לומדים כמעט שום דבר במהלך הימים הארוכים לשהייתם בוילה (נראה כמו משהו בסביבות מבשרת ציון. גלו לי, נו !) ומתרכזים בעיקר בשינון המתכונים של שף קדם ובקילוף ארטישוקים וניקוי דגי סרדין.

בנוסף, למרות הניסיון לגוון בחוקי התחרות ובסביבת העבודה (פה קניון, שם חתונה, רוב הזמן במסעדה), כל פרק כמעט מתנקז, בסופו של דבר, לסרוויס המיתי שמסתיים לעיתים קרובות באפוקליפסה.

עוד דבר מוזר ב"מטבח" בטח שמתם לב, קשור לעובדה הפשוטה לפיה מרבית המתמודדים, לפחות עד פרק הערב שהותיר את השניים שעלו לגמר, אין ולו הייתה להם כל השכלה בעניינים קולינאריים ובטח-ובטח בעסקי המסעדנות והניהול. היה שם חיבור אקלקטי במיוחד של בשלנים חובבים, קונדיטור מטורף, שני אנשי צבא קבע ודוגמנית. לי זה הזכיר בעיקר את 'עידן המעגלים', פרי מוחו הקודח של דן שילון. או, במילים אחרות, תכנית רטרו לראשית היות הערוץ השני.

כך או כך, עברנו כברת-דרך "המטבח" ואני, תכניות תנודתיות מבחינת הרמה והעניין, פרומואים שקריים במיוחד, הרבה פרסומות מעיקות ועזרא קדם אחד. סה"כ אני די מחבב את האיש. הוא מבין מה שהוא עושה. נראה, אולי נצליח לארגן איזו הלוואה קטנה מההורים וניסע לבקר במסעדת האם שלו בירושלים.

הפרק של הערב הביא עמו את תמצית השמרנות כפי שרואה אותה זקן בן 37 שאוהב דברים צפויים ושונא הפתעות : יוסי הסטלן עף הביתה (הגיע הזמן, תודו !) ולגמר עלו- סהר, הפייבוריט מהפרק הראשון פחות או יותר, ויפית, שדווקא הייתה מועמדת להדחה איזה 8 פעמים עד הערב. ושרדה.

יוסי לא הוכיח שהוא בנוי לניהול ברמה הנדרשת ממי שעומד לפתוח מסעדת פאר בסביבה יוקרתית : מלבד העובדה הידועה מזמן שאין לו את הידע המתאים, הוא גם איש גס רוח, יהיר ללא כיסוי, עד כדי חוסר יכולת מוחלט לקבל ביקורת או להודות בטעות.

מבחינתי, הוא צריך היה לעוף כבר בפרק הראשון, עת הופיעה לתחרות הפתיחה עם מכנסי ברמודה וידיים בכיסים. זה שף זה ?! אולי במטבח של כאילו. ריחם עליו-ריחם עליו שף עזרא, עד שגם לו נמאס. תודה לאל.

בגמר יתמודדו כאמור סהר, שהוא רמה אחת פלוס מעל כולם שם, גם אם קצת אכזב בפרקים האחרונים, כשבחר להיגרר אחר 'הילד המופרע בכיתה' (יוסי) ולעשות דווקא ליפית משיקולי 'מי יהיה לי קל יותר לנצח בגמר'. חבל. איך אומר הפתגם ? אפשר להוציא את האיש מהצ'כונה, אך לא את הצ'כונה מהאיש...

ויפית, אמנם לא מנהלת מי-יודע-מה, אבל בשלנית מוקפדת ואימהית ובעיקר לויאלית לסביבתה. היא גם הרוויחה כמה נקודות בונוס אחרי שחשפה סיפור חיים קשה של נטישה ע"י ההורים וגדילה במוסדות מיוחדים ובמשפחות אומנות. גם הערב, בפרק שנפתח בהזמנת בני המשפחה של המתמודדים הסופיים, הגיעו מהצד של יפית אחיה שגדלו עמה במוסד והמטפלת הראשית שלקחה אותה תחת חסותה עוד מילדות.

ואיך אפשר בלי טוויסט בעלילה (שיעלה, אולי, את הרייטינג משני צופים לשלושה ?!) : לגמר יעלה גם מתמודד נוסף, אחד מארבעת המודחים האחרונים, שנקראו פתאום לשוב לפרק "גלגל הצלה" מיוחד, שצולם כולו ברומא החלומית. למה לא...

אהבתי ששף קדם לא נכנע הפעם לתכתיבים בנוסח "מוכרחים להיות שמח" (ועל כן, להביא אותה בהדחה מפתיעה), המאפיינים כל כך סדרות מהסוג הזה, לפחות בשלביהן הסופיים והדיח את מי שצריך היה להדיח. שאפו !