סרטיו של חוליו מדם הם סרטים מורכבים, המתעסקים בשאלות פילוסופיות ועשויים בצורה מרתקת, אבל גם כאלו שאינם מאבדים קשר עם המציאות המוצגת על המסך. בכך מצליח מדם לתקשר עם קהל מגוון - גם כזה שמחפש בידור אינטלגנטי, וגם כזה שמחפש בידור פשוט. וכך הוא גם סרטו החדש, "סערת החושים של אנה", שהוא לטעמי הטוב ביותר בקריירה שלו.

חוליו מדם, נולד ב-1958 בסן סבסטיאן, בחבל הבאסקי של ספרד. ב-1991 הוא יצר את סרטו הארוך הראשון, "פרות". הסרט זכה בפרסים רבים, ביניהם ה"גויה" (האוסקר הספרדי) לבמאי החדש הטוב ביותר. הפרסים סללו לו את הדרך ל"סנאי האדום" (1993) ול"אדמה" (1996) שזכו להערכה רבה. הסרט הראשון של מדם שהופץ בישראל היה "הנאהבים מחוג הקרח הצפוני" (1998). מאז הוא יצר את "סקס ולוסיה" (2001), שגם הופץ בארץ, ואת "הכדור הבאסקי" (2003), סרט דוקומנטרי שבוחן את הלאומיות הבאסקית הבדלנית בספרד דרך הספורט הלאומי של חבל הארץ הבאסקי.

"סערת החושים של אנה" מספר את סיפורה של אנה, ציירת צעירה שמתגוררת במערה ביחד עם אביה האלמן. סנדקית גלריות צרפתייה בשם ג'סטין (שרלוט רמפלינג הותיקה) מתרשמת מציוריה ולוקחת אותה אל הקומונה שלה במדריד. ג'סטין מספקת לחבורה של צעירים מקום לגור ומזון, ובתמורה הצעירים האמנים פשוט צריכים להמשיך ליצור (כשהיא, כמובן, חיה על הרווחים ממכירת היצירות). בקומונה פוגשת אנה את סעיד, וסיפור אהבה ניצת. 

צפו בטריילר (ללא תרגום)

ברגע מסוים, כאשר מביטה אנה בציור שסעיד צייר, היא נכנסת לטרנס, וג'סטין מבקשת לעזור לה על ידי היפנוזה. כשהיא מתעוררת מההיפנוזה מגלה אנה שסעיד ברח, בגלל משהו שמאוד הבהיל אותו שקרה בעת שאנה היתה מהופנטת. אנה מבקשת להמשיך ולהתהפנט על מנת לגלות את הסוד שהבריח את סעיד, ולהחזיר אותו אליה. בין היתר, מבקרת אנה בכמה תקופות חיים קודמים שלה, ומגלה שבאף אחת מתקופות החיים הקודמות שלה היא לא האריכה לחיות מעבר לגיל 22. והיא עכשיו בת 21.

"סקס ולוסיה" התעסק בחיבוטי הכתיבה של סופר. זה היה סרט שכמו נכתב אל מול עינינו בעת הצפיה, ומעבר לסיפור המרתק שבו, הוא היה גם הרהור על יצירות אמנות בכלל. גם כאן, בסרט החדש, יש התייחסויות רבות לאמנות : אנה היא ציירת, מצבי הטרנס שלה נגרמים על ידי בהייה בציורים, והיא נמצאת בקומונה של אמנים. "אדמה" התעסק במלחמה המתמדת בין התשוקה המינית לבין ההגיון, או בשפה הפרוידיאנית, בין הסופר-אגו לאיד.

מקומו של הסקס לא נפקד גם מ"סקס ולוסיה" כמובן, וגם בסרט החדש, האהבה הסקסואלית היא הכוח המניע את אנה במסעה. "הנאהבים מחוג הקרח הצפוני" התעסק בשאלת קיומו של הגורל. אנה יוצאת למסע גילוי עצמי, כשמעל מרחפת חרב הגורל שהחריבה את חייהן של כל ה"אנות" בחיים הקודמים בגיל מוקדם. המימד הפוליטי שהיה ב"הכדור הבאסקי" היה מקומי-ספרדי, והופך ב"סערת החושים של אנה" לפוליטיקה בינלאומית המייצגת את האכזריות האנושית בהתגלמותה כמלחמה. בכך מקפל מדם את כל סרטיו הקודמים אל סרט אחד מרתק, מרובד, עמוק, ומעורר מחשבה.

מנואלה וייס (velles, אבל יש לבטא veyes), שמגלמת את אנה, מופיעה על המסך לראשונה. היא לא עשתה ולו סרט קצר אחד לפני שלוהקה לתפקיד בסרטו של מדם. והיא פשוט מופלאה. מעבר למימד הפילוסופי, סרטו של מדם מספר סיפור ברור, קוהרנטי (ובניגוד לסרטיו הקודמים, לא הרגיש מדם צורך לשחק עם הזמנים, והסרט החדש שומר על קו זמן אחיד), ווייס מחזיקה על כתפיה את כל הסיפור. "סערת החושים של אנה" לא רק מעורר מחשבה, אלא גם סיפור מרגש ומרתק. אנה יוצאת למסע אכזרי, והאכזריות מגיעה לשיאה בסוף, במלחמה בין אנה לאמריקאי. זוהי סצינה בלתי נשכחת, בוטה ומשחררת (תרתי משמע, אגב) המביאה לקתרזיס.

כסרט שדן באכזריות האנושית, יש ב"סערת החושים של אנה" סצינות אכזריות, אשר יגרמו לאנשים עם קיבה רגישה במקצת להסיט את העיניים מן המסך. ולמרות זאת, מומלץ לעשות מאמץ לצפות בסרט. הוא מרגש בצורה יוצאת דופן, ומעורר מחשבה.

"סערת החושים של אנה"

בימוי : חוליו מדם

ספרד 2007

****