האופרה הישראלית מארחת את מקהלת ווקל קונסורט מברלין, תזמורת האקדמיה למוסיקה עתיקה-ברלין ולהקת המחול של סשה וולף בביצוע האופרה "דידו ואניאס" מאת האנגלי הנרי פרסל שנכתבה במאה ה-17 ונחשבת לאופרה האנגלית הראשונה.

הליברית מבוסס על יצירה מאת וירגיליוס ותוכנה על מלכת קרתגו דידו והנסיך הטרויאני אניאס שספינתו נטרפה ליד קרתגו המתאהבים זה בזו. אניאס מאמין בגורל שהוא חייב לעזוב כדי לייסד את רומה ודידו שהתחיבה לא להתחתן ולדאוג לענייני הממלכה חוששת מהאלים נותנת לו ללכת ומתה משברון לב. באופרה ישנם שני מישורים. מישור האהבה ומישור המדיני- פוליטי המנצח בסופו של דבר.

אופרה היא אמנות מורכבת המשלבת ומכילה בתוכה שירה, מקהלה, מוסיקה, מחול ולפעמים גם דיבור וכו'. כדי להחליט ולכתוב מה טיבה של "דידו ואניאס" המוצגת ע'י האורחים אתה קודם צריך להחליט מה אתה רוצה לראות בה.

אם באת לראות אופרה קונבנציונלית כפי שאנו רגילים לראות-התוצאה מאכזבת. הזמרים לא מהדרגה הראשונה חוץ אולי מאניאס - רובן וילקוקס אם מתעלמים מהרבה דברים, בימוי- סשה וולץ שמרוב חידושים והמצאות אינו מאפשר להבין את התוכן ועלילה שהולכת לאיבוד.

גם התרגום הפעם שנעשה בידי חמדי כפיר אינו עוזר בכך. מסורבל ובסיגנון וצורה שאינם מתאימים לקריאה מהירה תוך כדי התבוננות במתרחש על הבמה. חבל שגם הפעם התרגום לא נעשה כרגיל ע"י ישראל אובל שהוכיח את יכולתו המעולה שנים רבות.

תפאורה-תומס שנק וסשה וולץ, אם קיימת-פרט לפרולוג-אקואריום עם מרפסת ומעקה מעליו וכן בהמשך צילום רקע של קיר בית בשחור לבן, אינה מאפשרת לך לדעת היכן העלילה מתרחשת ואין בה יופי ואסטטיקה. אם באת לשמוע את המוסיקה המעולה של פרסל התאכזבת שוב -תזמורת ברוק מצומצמת בינונית בביצועיה ללא ברק ללא יופי של צליל. הרבה מלל. הרבה ריקוד. מעט שירה וכמעט אין אריות.

אם באת למופע של מחול מודרני יתכן ואז באת על סיפוקך במידת מה. לכל דמות באופרה בנוסף לזמר צורף רקדן המלווה אותו בריקוד. כל הזמן השירה  מלווה בריקודים. הבסיס לריקודים היא התנועה הסיבובית עם תנועות רחבות עם הרבה תנועות ידיים.

 
היה ריקוד מעולה בו רקדן רוקד על במה חשוכה על רקע קיר לבן מואר ורואים רק את הצללית שלו ללא אפשרות לראות את פניו או גופו מואר אפילו לשנייה.

יופי של כוריאוגרפיה וביצוע. בנוסף היה גם ריקוד תוך כדי ריחוף באוויר. היתה תמונה יפה צבעונית נוספת כאשר כולם מתאספים כקבוצה שורות שורות כתמונה משפחתית אופיינית.

הביצוע טוב, הרקדנים טובים אך אין בו צבע, הוא חד גווני, אין בו היופי של אגדה. מהכוריאוגרפיה ציפיתי להרבה הרבה יותר. אם באת לראות שחיינים הרוקדים במים אז בהחלט היה כדאי לבוא כי הביצועים בתוך האקווריום שעל הבמה אוריגינליים, טובים ומסקרנים.

המקהלה היתה מתקבלת על הדעת. היא נעה מפית התזמורת אל הבמה, לצידי האולם ולעומק הבמה.היא היוותה חלק מהרקדנים,התזמורת, הקבוצות שעל הבמה. יש באופרה הרבה דיבורים בשפות שונות שאינם מוסיפים ענין לסך הכל.

לראות או לא לראות: אין ספק מענין לראות שחיינים רוקדים במים, מעניין לראות אנסמבלים אורחים מחו"ל אך המאמץ לא היה הכרחי.