נעם אקוטונס, המוכר גם כ"נעם וצבא הישע" הופיע בשבוע שעבר בצוזאמן בסגנון שטרם הכרתי. יותר רגוע, יותר אינסטרומנטלי ויותר בוגר. לא ציפיתי, ומאוד נהניתי.
נעם אקוטונס, המוכר גם כ"נעם וצבא הישע" הופיע בשבוע שעבר בצוזאמן בסגנון שטרם הכרתי. יותר רגוע, יותר אינסטרומנטלי ויותר בוגר. לא ציפיתי, ומאוד נהניתי.
נעם ואני למדנו באותו בית ספר תיכון ביחד, בעיר דרומית מסויימת. לאחרונה אני נתקל בו ברחבי תל אביב, ושמחתי להגיע להופעה שלו. כשזה בצוזאמן, בכלל כיף.
השירים במייספייס שלו ממש לא משקפים את אופי ההופעה שהייתי בה. הסגנון שם הוא של שירים רוקיסטיים יותר עם טקסטים פרובוקטיביים. חלק מהאנשים שהשמעתי להם את שיריו הרימו גבה או שתיים.
מנגד, להופעה בצוזאמן הוא בא עם גיטרה אקוסטית, מלווה בקלידן וכנרת. לצערי אני לא זוכר את שמם. אם מישהו יודע, אשמח לעדכן את הפוסט ולתת להם את הכבוד הראוי. לא רק הכלים היו שונים, אלא גם הסגנון.
השירים היו שקטים ברובם, ואפילו היה קטע אינסטרומנטלי אחד. היו לא מעט קטעי קישור וסולואים שקטים. הכלים והמוזיקה מאוד התאימו למקום החשוך, החמים והאינטימי, שלא לומר חורפי.
לצערי, התאורה החשוכה (והצלם הבינוני) השפיעו על איכות התמונות:
נעם וצבא הישע בצוזאמן
בקיצור, אם תיתקלו בהופעה שלו, ותרו על המייספייס ופשוט תהיו שם. לי זה עשה מאוד נעים...
לבלוג של יוחאי