אז  בוקר טוב לבאי  פרשן שמחפשים אולי את "מובי דיק" , ימצאו את "פרח הסלע" . ואולי הכל  לטובה ,לפחות לגבי וזאת

נווכח במשך  הזמן  כאן במקום החדש.

   השאלה שהצבתי בפתיח "זה או  זה" מובילה אותי  לבחירה שאולי כל אחד עושה.. האם  היום  אעשה את המטלות הנמצאות ברשימה הארוכה   באיזה מהם לבחור, מה קודם למה, ומדוע  שאשחיר את פני  האחרים  ואעדיף  את זה מעל זו.

  המטלות היום יומיות שכל אחד מאתנו יודע, אספקת חומרים בסיסיים מהם  ארכיב את הארוחות השבועיות, או לשבת מול המחשב ולבדוק את החשבונות שהועברו  על ידי הבנקים,הדואר,תשלומי החשמל והגז וכו'. ללכת לספריה זה אומר  לעזוב את   החום הנוראי של החוץ ולהכנס  לקירור של   השטיחים  ומאות האלפים של  ספרים  השוכבים  על המדפים ומחכים ליד הגואלת, לדפדף  אקראית

בספר  שכריכתו קורצת ומחברו אנונימי, ואולי  למצוא פתאום את הסופר  שנעלם מחיינו והנה  הוא כאן מולנו.

    להגיע לבית קפה נידח שנעלם מעינינו עד כה ולגלות את ספל הקפה  הנפלא שהארומה שלו  משכרת ואיתו  כחבילה אחת מונחת פרוסת עוגה שבמקום אחר לא הייתי נוגעת.   וכשהספרים שלקחתי מגיעים  איתי למשכנם החדש, ביתי שלי, שם יונחו  למרגלות המיטה עד לשעה שלפני השינה. 

  וכאן תחזור השאלה  זה או זה, להתחיל עם ספר עברי או השני, המחזיר אותי לשנות השלושים  לאירופה, לצחוק עם הפולני  גרבוז ההוא מהקמיעות  והמזלות או  להתחיל להכיר את  ליון פויכטוונגר שכל כך   מוכר אבל לא ידוע מבחינתי.

    אז זה הסיפור האישי שלי ראשון  מבין לא יודעת כמה  בשם  אחר ובמייל אחר.. ואאחל לעצמי בהצלחה.