בקונצרט של תז' רשל"צ שמענו הפעם גם יצירה ישראלית בשם "תרועות ושברים" מאת מיכאל וולפה. מאחר וזו היתה הבכורה של היצירה שנכתבה במיוחד עבור התזמורת ארחיב עליה את הדיבור על חשבון היצירות האחרות שנוגנו.  

זאת גרסה חדשה לתזמורת סימפונית מוגדלת שנכתבה השנה ע'י כך שנעשו שינויים ביצירה שנכתבה מזמן לתזמורת קטנה שהורחבה ונוספו לה פרקים חדשים. ביצירה מתמזגים השמחה והאבל. יש בה מוטיבים של ריקודי עם, שירים עבריים ופיוטים יהודיים המתארים שמחה ותקווה יחד עם צלילים  מודרניים היורדים ועולים והזרים לריקודיים, המשביתים את השמחה והרומזים על המלחמות והקשיים בארץ.  

היצירה מתחילה בתרועות בכלי הנשיפה אליהם מצטרפים כלי ההקשה ובהדרגה גם כלי המיתר. לאחר "ביקור" בשדות זרים לקראת הסוף חוזרת היצירה למוטיבים העבריים בסגנון המוכר כהורה ישראלי מלא השמחה אך גם קצת  רגשות של כעס כפי שהגדיר זאת המלחין. ההתנגשות בין חלקים אלו אמנם חלקה אך לא מורגשת התפתחות בין החלק העברי לזר שבפואמה. אלו שני חלקים שחוברו להם יחדיו ללא כל קשר מאחד ביניהם. היש אפשרות לחבר בין השמחה האבל והמלחמות.  

התוצאה הסופית מרשימה, יפה וטובה מאוד שהתקבלה מצויין ע'י המאזינים. יש ביצירה עוצמה ,מתח וגוון רב. פואמה זו הנה השלישית מתוך סידרה של שש במחזור " שירים על הארץ" לדברי המלחין הוא חש צורך לתת ביטוי אמנותי מוסיקלי לחיים בארץ...ואסוציאציות מקומיות ואוניברסליות גם יחד.  

המנצח האורח מאנגליה ניל תומסון שלט היטב בפרטיטורה ובתזמורת וניכר היה שהוקדשה תשומת לב מיוחדת ליצירה.  

בהמשך שמענו את הקונצרטו לחליל ק313 מאת מוצרט. הסולנית היתה מרגלית גפני -החלילנית הראשית של התזמורת. לאחר ששמענו את היצירה של וולפה נשמע לי הקונצ'רטו של מוצרט קצת חיור אנמי ופושר. הנגינה היתה יפה חמה והורגשה עדינות הצליל של החליל. לדעתי טוב היה לו סדר השמעת היצירות היה נשאר ככתוב בתכניה בה מוצרט הקדים את וולפה.  

לאחר ההפסקה הושמעה הסימפוניה מס'7 של דבוז'ק. הן התזמורת והן המנצח קיבלו כוחות חדשים בהפסקה וחזרו במלוא המרץ שאפיין אותם בתחילת הקונצרט. המנצח ניצח בתנועות ידיים רחבות פתוחות ובמרץ רב בטמפרמנט, כוחנות והבעה אקספרסיבית. גם בסימפוניה זו כביצירה הראשונה שונגנה יש עירבוב בין הקדרות,החששות של דבוז'ק ושמחת החיים.  

לראות או לא לראות: קונצרט מעולה עם תוכנית נהדרת שבוצע היטב.