הסטודיו לאומנויות התיאטרון מיסודו של יורם לוינשטיין מציג קומדיה אמנם פרועה ומופרעת אך נחמדה ומצחיקה על משפחה מיוחדת במינה שכל אחד מבני המשפחה סובל ממופרעות או תמהונות אחרת.

אנו נהנים וצוחקים מהמעמדים המצחיקים, מהרעיונות המטורפים של אמא לשלוש בנות לא פחות משונות ממנה, על שנטש את המשפחה אך חוזר אליה ומתקבל ע"י אשתו כאחר ולא כבעלה, היפי צעיר -חבר של אחת הבנות וכומר שהוא בעצם בן בית במשפחה זו.  

המשפחה גרה בשיגרה מסוימת כשכל אחד כבר רגיל לשגעונות של השני ואז הבעל חוזר ורוצה לשנות שיגרה זו כדי לחיות יותר טוב, די שנהיה מאושרים יותר. אם הוא מצליח בכך?.... אין טעם לפרט את הרעיונות המטורפים של האמא כדי לא לפגוע בהנאת ההפתעה. זאת קומדיה של נון סנס, מצבים, אירועים בלתי צפויים משונים ומשחק בהתאם. לפעמים קצת מוגזם אך סביר בהחלט.  

התפאורה -ניב מנור יפה. ית של משפחה ההופך במערכה השניה למקלט מוגן בשקי חול וגדר דוקרנית הבמאי-ניר ארז שמר על קצב הנכון והדריך את שחקניו לא להגזים יתר על המידה במשחק למרות האופי הפרוע והקצת דמיוני של העלילה וההצגה. היא מתחילה בצילומי וידאו-צביקה פרוש בו מוקרנים שמות התפקידים עם הופעתו של כל שחקן ומסתיימת בסרטון המוקרן בטלוויזיה על המתרחש בעולמנו בחוץ והמראה איך "לחיות יותר טוב".....משחקם של המשתתפים טוב.

ג'ק -יאיר מוסל -הכומר הוא היחיד "הכמעט שפוי". יתכן והדבר נובע מיחס של כבוד הרוכש המחבר ג'ורג ווקר לכנסיה. משחקו שקול, הגיוני, טוב. גייל-נלי תגר-שובבה, סקסית, מלאת מרץ ונעורים. נהדרת. ג'וניור-רפאל עמר -היפי חביב משונה שהאוירה הביתית למרות המופרעות של המשפחה מעבירה אותו לפסים שגרתיים יותר.

מרי אן-אילה זילברמן הבת האמצעית משנה את דעתה על האבא לאחר שהכירה אותו יותר. אליזבת-הבכורה-ימית קשביץ טובה אך היו לה רגעים של משחק שנראה מוגזם ודיבורה נשמע כצעקות. נורה-האם-הילה טוביאן שיחקה משחק מסוגנן המתאים לאופי המחזה של אישה עם רעיונות לא שפויים, לא מציאותיים הגובלים בתמהונות וטירוף. קל היה לחבב אותה וליהנות ממנה. משונה וחביבה. טום-דרור דהן הבעל היה טוב מאוד. התחיל כשפוי ונדבק בטירוף המשפחתי. הכל בשקט, בשלווה בהדרגתיות.  

עולמנו מטורף כמו המשפחה הזו ומטרתנו לשנותו כדי "לחיות יותר טוב" בו. האם מצליחים?  

לראות או לא לראות: בידור טוב של שעתיים מלווה בצחוק בריא שלא נובע ממכות מתחת לחגורה. מומלץ.