חם בחוץ. חום איימים. אתה נכנס לאולם בתיאטרון גבעתיים. מתחיל המופע "פרה פרה" ומשב רוח רענן וקריר מתחיל לנשוף מהבמה. המופע הנו עפ"י מתכונת מוכרת בחו"ל בשם cow cow שעדיין לא כל כך מוכרת בארץ בה שחקנים מאלתרים דברים עפ"י הצעת המנחה ובשיתוף הקהל.  

המנחה שהיא גם הבמאית של המופע לירית בלבן ידעה היטב לנווט את האילתורים, לבחור היטב את ההצעות הטובות ביותר ולקצר או להרחיב כל קטע עפ"י הענין שהוא עורר. כל השחקנים מבריקים עם האילתורים, יש להם את היכולת לאלתר רעיון שנזרק על ידי הקהל לפתחו בדרך שהם רוצים וכדי שיהיה מענין בסופו של דבר לומר את מה שהם רוצים ויודעים לומר.  

זה הזכיר לי את היותי תלמיד בתיכון. הינו צריכים להיבחן בחיבור באנגלית. כל אחד למד בבית חיבור בעל פה על נושא שהוא בחר וכאשר בבחינה ניתן הנושא השתדלנו, כל אחד לפי יכולתו, לקשר ולהגיע לחיבור ושידענו בעל פה. לפי הכישרון למצוא את המעבר המתאים כדי שלא יורגש שהכל הוכן מראש קיבלנו גם את הציון. כאן המעברים היו בחן, בכשרון, באלתור, בהמצאה ודמיון רבים.

נהניתי מאוד מכושר ההמצאה וההברקות של כל אחד מהמשתתפים בייחוד של נדב בושם, עירית נתן-בנדק ואמנון וולף. בנוסף השתתפו במופע גם דביר בנדק, ישי גולן, גלעד קלטר, שגית רגב ונעה לזר שגם הם ביצעו את המשימות שהוטלו עליהם בצורה מענינת ביותר.  

המופע התחיל בקטע חימום בו כל הלהקה הולכת וזזה על הבמה, בהתאם להנחית המנחה, במצבים שונים כגון הליכה על גחלים, אש, בוץ, טעם של לימון, פופקורן, קור וכו'. ראינו איך מציגים מכונה המייצרת סקס, דיבור עפ"י האותיות א-ב ,יום בחיי, ג'יבריש ועברית, מסיבת עיתונאים וכו' כוון שהמופע בנוי על מצבים המוכתבים בעיקר על ידי הקהל, כל פעם התוכנית שונה, הכל בהתאם להצעות הקהל וההצלחה תלויה במידת מה גם בקהל המציע.  

לראות או לא לראות:ערב מהנה ,מלא הומור,בידור,שעה וחצי בהם כל אחד, אם רצונו בכך, יכול להפוך ל"שחקן לרגע".