אין לי דרך קלה לומר את זה: "פוליגרף" הוא שעשועון בזוי, מציצני על גבול הפורנוגרפיה, ובעיקר מביך. הוא מביך את המתחרה, הוא מביך את בני משפחתו והוא מביך אותי כצופה.
השעשועון "הפוליגרף" טומן בחובו את כל מה שאני מתעבת בשעשועונים. ראשית, מנחה חסר כריזמה (סוקניק, בשביל זה עזבת את החדשות?) שנית. קצב איטי וזוחל ומריחת זמן. איינשטיין אמר שהזמן יחסי. אין ספק שביקום שמחוץ לשעשועון "הפוליגרף" הזמן עובר הרבה יותר מהר. עד שהקריינית מכריזה שהתשובה היא אמת... עד שהקהל גומר למחוא כפיים... עד שגדי שואל את השאלות שלו... הנשמה יוצאת והולכת לחפש לה תוכנית מעניינת יותר. שלישית, רעיון בסיסי מביש. לא מדובר בשעשועון שדורש ידע או כישורים כלשהם.
הרעיון פשוט: בואו ניקח אנשים ונכבס את כביסתם המלוכלכת (בעיקר שאלות על סקס) בערוץ 2 בזמן צפיית שיא. בואו נשאל אותם שאלות מביכות וחודרניות מול הוריהם, חבריהם והמוני בית ישראל שמציצים ולהוטים לשמוע את כל הפרטים הכי אינטימיים, הכי כמוסים, הכי אישיים. בואו נחשוף את חולשותיהם, מעידותיהם וסטיותיהם.
אנשים הרי יעשו הכול כדי לקבל מיליון שקל. בגדת? מחיאות כפיים סוערות! אתה נוהג לקרוא את הודעות ה-SMS של זוגתך? כל הכבוד לך. בוא, קח עשרת אלפים שקל.
אין לי דרך קלה לומר את זה: "פוליגרף" הוא שעשועון בזוי, מציצני על גבול הפורנוגרפיה, ובעיקר מביך. הוא מביך את המתחרה, הוא מביך את בני משפחתו והוא מביך אותי כצופה.
