הזמרת והשחקנית אניטל אלבחר ניחנה בקול חם וצלול, וקונצרט היחיד שלה "אני כאן" מעל במת בית צבי ברמת גן מעיד , כי יש לה פוטנציאל משובח של הגשה מוזיקלית , משחק והומור. היה זה ערב מענג, קורץ ושובב.

אניטל בחרה למופע שלה שירים ממחזות זמר של קול פורטר, סטיבן זונדהיים ואחרים, שירים סנטימנטאליים או עם סיפור קטן וקריצה לעולם השואו ביזנס הדורסני.

במופע שנמשך כשעה מגישה אניטל 14 שירים והיא משלבת אותם למעין סיפור מסגרת אודות שחקנית וזמרת, דמותה שלה, כמי שמסיימת השנה את לימודיה בבית הספר לאמנות הבמה בית צבי. אניטל היא שחקנית נהדרת וזמרת מחוננת שאין ספק שעוד נשמע ממנה. קולה הוא גם אלט מלטף וגם מבליח לסופרנו בעת הצורך. המימיקה שלה היא קורצת , אך אלגנטית ואין היא מפריזה במשחק מיותר.

שירים ממחזות זמר הם תמיד חוויה למכורים לז'אנר. לא תמיד כל השירים הם באותה רמה. במיוזיקל אחד משולבים מגוון של שירים. חלקם מלודיים ואחרים קצביים פחותאו נוטים לכוון מוזיקלי מסוים. האוהדים מפולגים לא פעם בין המלחינים האהובים עליהם, איש איש וטעמו.

במופע של אניטל שובצו דווקא שירים פחות מוכרים או מושמעים וזה בהחלט עניין של טעם אישי. המכנה המשותף הוא בעצם חוויה של מוזיקה נעימה, ערב מענג של ביקור בית אצל חשובי המלחינים , כאשר המארחת היא אניטל היודעת למזג תרבות ומוזיקה למכלול אחד שלם של עניין וסקרנות.

זוהי הצגת יחיד ואניטל יודעת לפרוט על מיתרי האהבה למחזות זמר וסיפורה הוא מעניין ואין בו רגע דל. היכול הווקאלית שלה היא מצוינת והיא מסוגלת להתפרע עם שירים קצביים, לתת שואו עם שירים מבדרים או להרצין ולהגיש שיר איכות שמשאיר אותנו עם טעם טוב בלב ובנפש. "אני כאן" הוא שם המופע ואניטל בהחלט כאן, על במת המיוזיקל ואין ספק שהיא תישאר עוד זמן רב וגם תגיע רחוק.

העריכה והבימוי של הערב: אילן שטורם הנפלא, ליד הפסנתר: יובל שפירא המקסים, הדרכה קולית: דוקי עצמון, "אלילת" הזמרים.

 צילום: דן קיזלר