אמש שמענו בהיכל התרבות בתל אביב את הסימפוניה מס'3  מאת מהלר בקונצרט מבריק,זוהר ומעולה. המנצח זובין מהטה עמד על דוכן המנצחים בשקט, לא זז ממקומו ועמד בכמעט דום, ללא קפיצות או תנועות מיותרות ובעל פה הגיש ביצוע יוצא מן הכלל של הסימפוניה הנהדרת.  

השתתפו בביצוע גם האנסמבל הקולי החדש ומקהלת הילדים אנקור בקטעי המקהלה הקצרים. הסולנית היתה המצו סופרן האורחת מריאנה ליפובשק. הם הגישו את הקטעים הזימרתיים היטב אך העיקר היו הקטעים התזמורתיים שהוגשו כאמור מצויין. התזמורת היתה בשיאה.היא הבריקה,כלי הנשיפה נצצו. הצליל היה חלק נקי ללא פספוס אחד קטן לרפואה כנגד העין הרעה. כל הביצוע היה מונומנטלי ומחשמל.  

הסימפוניה חוברה בהיותו של המלחין בחופשה באוסטריה בהרי האלפים בסוף המאה ה19. הנוף האוסטרי השפיע על המלחין והוא כתב שסימפוניה זו היא הטבע. אין צורך להתבונן בטבע. מספיק לשמוע את צלילי הסימפוניה ורואים את כל היופי שבטבע. הסימפוניה השלישית מתארת בהחלט את היופי שבטבע. לגבי מהלר בטבע יש הכל וכך גם בסימפוניה.  

הקהל שרצה לשמוע את הקונצרט ציפה כנראה לביצוע מרשים .כל הכרטיסים נמכרו זמן רב מראש והאולם היה מלא מפה לפה דבר שלא קורה בזמן האחרון לעתים קרובות בקונצרטים הרגילים למינויים ומהטה והתזמורת לא אכזבו. בתום הקונצרט הקהל לא נתן להם לרדת מהבמה עד שהמנצח נאלץ "לסחוב" אותם ממנה.  

מהלר קרא לסימפוניה זו בהתחלה "חלום צהרי הקיץ" אך שם זה אינו מקובל כיום. בסימפוניה הוא בצורה מרשימה וציורית ביותר מתאר בצלילים את בוא הקיץ, פרחי השדה, חיות הטבע, האדם והנוף.   הסימפוניה מחולקת לשני פרקים ראשיים כאשר הפרק הראשון ארוך מהרגיל בכל קני מידה. הוא רווי מתח, מסתורין, כאב, צער ותוגה. כאילו דרמה העומדת להתרחש והמבשרת דברים לא נעימים אך במהרה בצורה נמרצת והחלטית בנגינה שקטה  הטרגיות נעלמת לגמרי והמנגינה מתנגנת על מי מנוחות, עליזה וערבה לאוזן. כלי הנשיפה וההקשה הרבים והשונים להם חלק רב בפרק זה היו נהדרים.

החלק השני מחולק לחמישה פרקי משנה המנוגנים כולם במקצבים שונים. יש בהם קטעים סוערים, פסטורליים, ליריים, סנטימנטליים, פיוטיים, ריקודיים, קצב של שיר לכת, מסתורין, צלילים חמים מלאים, הכל. בשני הפרקים לפני הסיום משתתפות המקהלות והסולנית. מקהלת הילדים מחקה בשירתה קולות פעמונים בביצוע יוצא מהכלל ומקהלת הנשים זמרתם של המלאכים בשמיים. הן השמיעו שיר חצות מאת ניטשה וכן שיר מתוך קרן הפלאים של הנער. הסימפוניה מסתיימת בפרק איטי שלו המנוגן ברגישות עד להתפרצות רבת העוצמה שבסיום הסימפוניה.  

לראות או לא לראות: חבל שהקונצרט בוצע בתל אביב פעם אחת בלבד ולא אפשר ליותר מאזינים להיות נוכחים באולם בקונצרט נהדר זה.