תיאטרון בית צבי הפך בשנים האחרונות לחממה וחלוץ מחזות הזמר ומעלה על בימתו כמעט ברצף מחזות זמר שונים. הוא דואג להכשרת תלמידיו המוכשרים להופיע ולהשתפשף בסוג כזה של הצגות הן בשירה והן במשחק. כעת הוא נותן לשלושה שסיימו בעצם את לימודיהם השנה אפשרות להופיע במופע יחיד (אני כאן) או בזוג (אהבה בשניים-עליו אכתוב בהזדמנות אחרת).  

זו דרך נכונה ויפה מאוד לתת לשחקן המוכשר אפשרות להוכיח את עצמו, לבחון את בטחונו האישי האם הוא מסוגל למלא בעצמו בלבד את הבמה, האם יכול הוא לרתק את הקהל ולהחזיק ערב שלם. בהופעה כזו יש להתחשב בעובדה שהשחקן הוא בראשית דרכו,שיש לו עוד הרבה לשפר, ללמוד  ולרכוש נסיון.  

קראו עוד בפרשן על מופע זה

אמש שמעתי את ערב היחיד של אניטל אלבחר העונה כמעט בצורה מלאה לכל הנאמר. למרות שזו היתה הופעת יחיד בלווי המצוין בפסנתר של יובל שפירא,הבמה היתה מלאה לאורך כל המופע כי אניטל יודעת להחזיק קהל, יודעת להגיש שיר. לא היה רגע קט שהורגש בו חלל או רפיון במופע וזאת גם בזכות הבימוי המעולה והנבון של אילן שטורם שעיצב בחן רב גם את האולם האינטימי הנאה שבו נערך המופע.  

אניטל ואילן שילבו במופע דברי קישור בין השירים בנימה דקה של הומור, הנחיה קצרצרה, מימיקה ומשחק, דבר שיצר ערב בידור מעולה, קליל, איכותי ומשובב לב.כל זאת בזכות הבמאי שהפך את מופע היחיד לשואו נחמד קטן אך יאה ונאה.  

יש במופע קטע המספר על התנהגות בוחנים באודישן כלפי הנבחן. אניטל היא שילוב של קול יפה, משחק מצויין, הגשת שירים מקסימה, חיצוניות נאה ותנועות חתוליות נהדרות המבטיח לה בניגוד לנאמר במופע שבכל אודישן שהיא תופיע ירצו ברצון לקבלה וללהק אותה לכל מחזה מוסיקלי או הצגה עם שירים.  

מבחר השירים כ 15 במספר עם ההדרן היה מגוון וכלל שירים ממחזמרים שונים אך לו היו נבחרים ומשולבים במופע גם כמה להיטים מוכרים יותר היה הדבר מוסיף הרבה למופע היפה.  

ואסיים בקטע הנאמר במופע: "גם כשנפרדים זה אף פעם לא הסוף" אני בטוח שכך יהיה גם עם אניטל ואנו נראה ונשמע אותה רבות בעתיד הקרוב מעל הבימות המקצועיות.  

לראות או לא לראות: ערב בידורי נהדר ומהנה, מבויים ומבוצע היטב, שכדאי לראות.