שלוש קומדיות מאת המחזאי הצרפתי ז'ורז'  פדו רצות כעת במקביל על בימותינו. הקומדיות שלו, מעל 40, שנכתבו בסוף המאה ה-19 ותחילת ה-20 עומדות תמיד על רמה מתקבלת על הדעת ומתאימות ביותר לימי הקיץ החמים ומטרתם לפרק מתח, לשעשע, לבדר ובמרומז גם להעביר מסר מסויים.

הקומדיות של פדו מבוססות בעיקר על אי הבנות, טעויות, מצבים מצחיקים, הרבה התרוצצויות ופעולה על הבמה ותמיד מעורבות בענין כמה זוגות. כרגיל וכדי שהקהל יצא מרוצה ועם חיוך על הפנים, הסוף תמיד טוב. פדו יודע לבנות קומדיה.יש לו חוש תזמון מעולה וקצב מטורף לפעמים.בדרך כלל הקומדיות שלו עוסקות במעמד הבורגני ובזוגות נשואים, בגידות ומאהבים.  

כדי שנישואין יהיו מאושרים ומחזיקים מעמד זמן רב, רצוי מאוד שלבעל תהיה מאהבת באיזה שהוא מקום. כך הוא נאמן יותר לאשתו ואהבתו אליה גוברת. הקומדיות שלו אנושיות מאוד ולעתים קרובות מתוארות בהן מצבים נוגעים ללב. ניסים אלוני תירגם חלק גדול מהן וביניהן גם את "הרולטה הצרפתית". זהו תרגום נפלא המוסיף רבות להצגה.

תיאטרון בית צבי מעלה כעת קומדיה זו באולם הגדול של תיאטרון רמת גן. כאשר קומדיה זו מוגשת בבימוי ומשחק מצוינים, אין דבר מתאים יותר לצפיה בתקופה זו. קשה לביים קומדיה הרבה יותר מסתם מחזה. הבימוי של גילי אמיתי מלאכת מחשבת. הוא מקפיד על כל פרט ופרט. מתעכב על מצבים שונים בזמן נכון ושומר על זרימה מתמדת בקצב מצויין .  

התפאורה-ניב מנור כיאה למעמד הבורגנים יפה, מושקעת מאוד, נאה ונותנת הרגשה של מרחב ועושר למרות הצמצום בפריטים שונים. התלבושות -אירנה שר יפות מאוד, מייצגות את התקופה ואת המעמד בנאמנות. התאורה-דניה זמר והמוסיקה-אפי שושני המעולות מצטרפות לגורמים השונים להצלחת הערב.  

רולטה צרפתית עוסקת בבעל שאנאל-ארז וייס שאשתו-שרון קנטור בוגדת בו. כרגיל הוא האחרון היודע על כך. הוא בוטח בה עד שמתבררת לו בגידתה. מרגע זה הוא חייב לגלות מי המאהב. שופאן-אמיל הילל בא לשכור חדר אצל משפחת שאנאל. הוא אינו מתוכח על המחיר ושוכר את החדר. הוא מספר לשאנאל על ידידו פומפידוש-ערן מור החושק באשה נשואה וכאשר הוא רואה אותה מתחיל לגמגם ולהתקל בכסאות.  

כמובן שברגע זה פומפידוש מגיע לביקור וברגע שהוא רואה את מאדם שאנאל הגמגום וההיתקלות מתחילים. הדבר מדליק אור אדום אצל שאנאל ומתחילה רדיפה כדי למצוא את המאהב. מתברר לשאנאל שהמאהב אינו אחר מאשר שופאן בעצמו. לאחר גירושין, נישואין, החלפת זוגות ומצבים קומיים רבים, הכל בא על מקומו על הצד הטוב ביותר.  

הפעם משתתפים בהצגה בוגרי בית צבי משנים עברו, מסיימי השנה וכן תלמידים משנה א. קבוצה אחת אינה מביישת את השניה וכולם משחקים היטב משחק מסוגנן,מלא הבעות פנים, תנועה רבה ומצבים קומיים כנכון לפארסה צרפתית של פדו.  

ארז וייס טוב מאוד כבעל הנבגד. מקצועי, יעיל, עובר בקלות ממצב "רציני" למצחיק.

אמיר הילל -זריז, מוצא מוצא מכל מצב גם העדין ביותר. תענוג לראותו.

בורגיניול-מאור ממן-אורח מזדמן, טוב ומצחיק מאוד כשיכור שנקלע למצבים מביכים ללא רצונו.

ערן מור מגמגם, נתקל ברהיטים ומביא מתנות לאשה שהוא אוהב באלגנטיות, חן רב ומשחקו מצויין.

פלנטלו-ערן יוסף כמפקח המשטרה שהוזמן ע'י אשת שופאן למצוא את בעלה שלא חזר לביתו לילה שלם, כפי שמסור לעבודתו כשוטר ומבצע אותה היטב מבלי להסתכל בצדדים, כך גם כשחקן ומבדר מיטיב עם הקהל.  

שרון קנטור טובה מאוד כאישה הבוגדת, נבגדת, אוהבת את בעלה ויוצאת "יבשה" מכל מצב.

גיל לוי-אשת שופאן, מראה היטב את אהבתה לבעלה הבוגד ולמרות זאת משתלבת היטב גם היא בבגידות הרבות שבמחזה.

אתנחתא קומית מעולה מגישה אגרפינה הרוסיה-רוני מרחבי שתמיד נהנה לראותה משחקת.

מחמוד מורה-לאפיג'י שמצא את בגדי שופאן ברחוב, משחק אמנם תפקיד אפיזודי קטן אך משוחק היטב שכל צופה ללא ספק יזכור.

שני משרתים בהצגה-דותן רמות וסער צליח, שניהם יעילים כמשרתים ומצחיקים וטובים מאוד כשחקנים.

18 איש משתתפים בהצגה ואין אפשרות להזכיר את כולם. כולם גם אלו שהזכרתי וגם אלו שלא, כגון האורחים, הסבלים, המזכיר, ממלאים היטב את תפקידם ותורמים להצחקת הצופים והנאתם.  

לראות או לא לראות: קומדיה- פארסה מבדרת, מוגשת בחן רב, שאינה יורדת מתחת לחגורה כדי להצחיק.