מס' צפיות - 2266
דירוג ממוצע -
אבי ביטר חי בסרט - לביית את השונה והתנגדותו
מאת: מתן אהרוני 24/07/08 (11:50)

לא מעט פעמים נראה כי הטלוויזיה מחפשת את הקצה, את השונה, את מה שאינו נתפש כמרכז, את השוליים, ומנסה עליו לעשות מעשים. הדבר נובע משני טעמים, שלרוב נעשים במקביל: הרצון להציגם כסוטים (ועל כן מושכים תשומת לב ועניין) והרצון לביית אותם ולהפוך אותם לנורמטיביים, שיהפכו להיות חלק מ"כולם".

 

הדבר קיים בהרבה תוכניות מציאות כמו זו הנוכחית, "אבי ביטר חי בסרט", אשר מציגה את שוליותו של הזמר המזרחי אבי ביטר. בתוכנית "לרדת בגדול", המציגה את האנשים השמנים כמי שחייבים לשנות הרגלים ולהפוך ל"נורמטיביים". בתוכנית החדשה "היפה והחנון", אשר מציגה את שתי הקצוות ההפוכים, מתוך דרישה להיות באמצע - יפים וחכמים, ובתוכניות "מהפך" ו-"המראה", שמבקשות לשנות את האנשים הלא במיוחד יפים לכאלה שאמורים להיות במרכז העניינים.   

 

אך לטענתי השוליים אינם כל כך נוראיים. ההיפך הוא הנכון. מקומם אינו דבר רע ונורא, אלא לשוליים תפקיד חשוב. לשוליים יש לתת מקום של כבוד ולהניחם לעשות כרצונם, כל עוד הם עדיין לא הפנימו את הדרישה של המרכז להיות דומים ל"כולם".

 

לא תמיד צריכים את השוליים להפוך למרכז. גם לא נכון ואף אסור להציג את השוליים במרכז כמשהו זר, סוטה ואחר.

לשוליים יש מקום חשוב משלהם: מצד אחד הם מסמנים ומגדירים את המרכז אך בו זמנית הם גם מערערים על המרכז ואף חותרים תחתיו, כיוון שהם מזכירים כי יש משהו שונה בצד, כי בהיותם שם בכוחם להיות זה שמגדיר את זה שבמרכז וכי המרכז אינו הכל, אלא ישנו משהו סביבו שמאיים עליו. השוליים גם הרבה פעמים חושפים דברים שנתפשים כטבעיים כמלאכותיים ומציעים פתרונות וחידושים לבעיות ישנות.

 

 

 

לאבי ביטר בתוכנית "אבי ביטר חי בסרט" (ערוץ ביפ, הוט) נעשים אותם תהליכים בו זמנית: אבי ביטר מוצג כחריג, כזר, ובו זמנית הוא גם מתבקש להפוך למוכר, בתהליך של "ביות" שמתבקש ממנו - עליו ללמוד לעשות סרטים "כהלכה".

 

אך אבי ביטר בתוכנית "אבי ביטר חי בסרט" הוא דוגמא מעניינת וייחודית של התנגדות, לפחות ראשונית, שנעשית כנגד אותם תהליכים. התנגדות זו מוצגת בכך שאבי ביטר מסרב לעשות כפי שמורים לו לעשות, כשכל מטרתו החתרנית היא להביא את סרטיו לידיעת כלל התושבים, כולל האליטות שיושבות בסינמטק ורואות סרטים "איכותיים".

 

התוכנית "אבי ביטר חי בסרט" מציגה את מאחורי הקלעים של עשיית סרט נוסף בסדרת סרטי השוליים של אבי ביטר, שעד כה נעשו לרוב עם חבריו ימין מסיקה ו-ירמי קדושי. כעת אבי ביטר עזב את חבריו הטובים לטובת במאי מיינסטרים נחשב, דובר קוזושווילי, שמנסה (לשווא) להדריך אותו איך עושים סרטים "איכותיים", "נכונים", "מוצלחים" שיובילו אותו למיינסטרים. (לדעתי יש כאן תסריט מדהים עבור ימין מסיקה וירמי קדושי, שימשיך את מסורת סרטי "חבר ואח". כבר הגיע העת ל-"חבר ואח 3" !!!).

 

בפרקים הראשונים בתוכנית דובר קוסושוילי מדריך את אבי כיצד לעשות סרט איכותי, ושולח אותו ללמוד קולנוע, כתיבת תסריט, משחק מול מצלמה ועוד כהנה וכהנה, אך אבי בשלו מסרב לקבל את השינויים המתבקשים ממנו. בהמשך הוא יערוך אודישנים עם טיפוסים מוזרים בשני הצדדים (אורית פוקס עוזרת לו באודישנים????) והשיא הוא הסרט הנכסף.

 

בתגובה לדרישה לביותו, אבי ביטר אינו נח ומשיב מלחמה. כך זה נראה לפחות עד הפרק השלישי ששודר עד כה בערוץ ביפ.

הוא אינו מצליח להישאר בשיעור אחד יותר מכמה דקות, הוא נאטם כשמתבקש לכתוב תסריט מסודר, ארוך ומלא בפרטים, אפילו הקטנים שבהם. הוא נותר בעד אלתורים ומשחק מוגזם. שהאחרים יעשו כרצונם. הוא בשלו, מציג עצמו כמי שאמת בפיו ואיש לא יניע אותו מתפישתו.

 

אבי ביטר לא בא כדי להיות מבויית, הוא גם לא בא כדי שיציגו אותו כסוטה, כזר, אלא אבי ביטר בא כדי להציג את השוליות שלו לראווה. הוא מאמין בעצמו ומסרב להשתנות על פי רצונם של "המומחים", אותם הוא מכנה "כוזרים", בהם רואה סוג של אויבים.

 

כאמור, מלחמה עדיין בעיצומה. התוצאה הסופית טרם נצפתה. מעניין לראות האם "הכוזרים", האשכנזים, שמנסים ללמד את ביטר לעשות סרטים "איכותיים" יצליחו לשנותו וליצור משהו אחר ממה שהוא עושה כבר שנים, סרטי שוליים מיוחדים.

 

אבי ביטר בא מהשוליים עם סרטים מאוד מיוחדים ושונים ממה שמוכר למרכז, עם סרטי שוליים, שמתכתבים עם המרכז, אך גם עושים דברים שנתפשים עבור כל המבקרים ורוב הצופים כעלובים, נחותים, פשוטים ונלעגים. לעומתם, ביטר מסרב לקבל את הדיכוטומיה וההיררכיה שמתלווה לה לגבי מה שנחשב "איכותי" ומה שנתפש כנחות ורע.

 

הסרטים שבכיכובו הם מלודרמות שמציגות כיצד אבי ביטר, שחי בעוני ומייצג את מעמד הפועלים, מתמודד עם הסביבה ועם אהבות נכזבות וחברים שבוגדים. הסרטים מזכירים במאפיינים רבים את הסרטים הערבים ששודרו בלילות ימי שישי לפני עשרות שנים.

 

יש בהם המון קסם ותמימות אך גם חתרנות, כשהם מציגים לרוב את הממסד כדכאני עבור מעמד הפועלים, זה שנעדר כמעט באופן מוחלט מהסרטים הישראלים הפופולאריים ומדרמות הטלוויזיה, שמציגות כמעט באופן בלעדי את המעמד הבינוני כזה היחיד שקיים בחברה הישראלית (מלבד אולי הסדרה "המשאית" שירדה דרומה אבל גם נעלמה מהמרקע).

לעומתם, אבי ביטר מציג את עולמם הקשה של מעמד הפועלים, של אנשי שכונות המצוקה, שלרוב מוצגים רק בחדשות, כשקורה אירוע חריג כמו הפגנה או פיטורים המוניים. באופן רגיל העני אינו מעניין את ציבור הצופים. אם הוא לא שם הוא כנראה לא קיים בחברה הישראלית.

 

בסרטיו הוא מציג את הדלות של העניים בכל האמצעים הקולנועיים האפשריים כדי לטעון כי זהו קולנוע של מעמד הפועלים ועל כן הדלות מאפיינת את העשייה הקולנועית עצמה.

 

וכעת, אבי ביטר מתבקש לוותר על הכל ולהציג עושר של אסתטיקה ומבע. על פי שלושת הפרקים הראשונים נראה כי אבי עומד על שלו ומסרב לקבל את הדרישה, אך מעניין כיצד התוצר הסופי יהיה. האם "הכוזרים" יכניעו את מייצג השוליים הרחבים, שלא זוכים לייצוגים הולמים? נחכה ונראה עד תום העונה.

 

לבלוג של טי-וי ישראל

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה התקבלו 4 תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
1.
אבי ביטר פשוט מחליא אותי!!
טלי 30.07.08 (21:10)
2.
אבי ביטר לא באמת רוצה להשתנות
סיגל 31.07.08 (09:35)
3.
אבי ביטר אשכרה חי בסרט!
תהילה 10.08.08 (13:42)
4.
אבי ביטר הוא באמת מלך המזרחי הוא היחידי
סופר 24.08.08 (11:57)