מענין היה לבקר בגלריה לאמנות באום אל פחם. כעת מוצגת בה תערוכה הנקראת "זיכרון המקום" והמראה את ההיסטוריה הצילומית של ואדי עארה בשנים 1903-2008. אוצר התערוכה הוא גיא רז.

התערוכה כוללת שטח של 14 כפרים והעיר אום אל פחם עם אוכלוסיה של כ 120.00 תושבים. היום ממוקמת בבנין כולו התערוכה והיא  מציגה בחדרים השונים צילומים  של הואדי ובהן צילום תיעודי, אווירי, ארכיטקטוני, משפחתי, אמנותי ומסחרי. החומר מחולק לפי שנים,לפי מאורעות,לפי נושאים.  

אנו רואים בקירות השונים תמונות של כפרים שנהרסו,הבניה לגובה בצל מצוקת הבניה באום אל פחם, בתי מלאכה שונים המפוזרים בכפרים השונים,דוכני הפרות והירקות על כביש המוביל אל תוך הואדי. הצילומים המהוים ארכיון בתמונות מראים לנו מה קורה בכפרים,נכנסים אל תוך הבתים כדי לראות איך הבית מסודר ומה תולים על הקירות,כמה מבני הבית עובדים וכו'.  

יש צילומים שנלקחו מארכיונים זרים הן מתקופת המנדט והן לאחריה. רואים צילומים של משלחות ארכיאולוגיות ואחרות שביקרו בואדי,תמונות של חתונות חשובות. לא נעדר גם הצד הפוליטי -תמונות מעצרת מחאה ב1987,התנהגות המשטרה, הפגות של תנועת השלום בשנת 1980,ההפגנה נגד ביקור כהנא בואדי וכן צעירי אום אל פחם המשתתפים בעצרת ואחד הצעירים מחזיק שלט בעברית בו כתוב "לא תרצח אינה המצאה של יפי הנפש". רואים את תמונותיהם של יוסי שריד, טופיק טובי,מאיר וילנר ואחרים בהפגנות השונות.  

בכוונת המארגנים לבנות את המוזיאון הערבי הראשון בעולם לאמנות עכשוית שהגלריה תיהיה חלק ממנו . המוזאון יבנה על שטח של 15 דונם ובמימון תרומות שונות.  מנהל הגלריה סעיד אבו שקרה אומר כי התערוכה והגלריה הם "מסע להצלת הזיכרון כי אין שום דבר מתועד מאשר הזכרון של האנשים".   

לאחר הסיור המעניין בתערוכה ובעיר על בתיה המפוארים והיפים, סימטאותיה במדרונות,הקאונטרי קלאב ומגרש הכדורגל ותצפית על גדר המערכת ולאחר הכנסת האורחים המכובדת והלבבית עם ארוחת צהריים דשנה וטעימה ביותר, עזבנו את המקום שבעים ומתפעלים אך יחד עם זאת חושבים גם על העתיד.    

לראות או לא לראות: מענין, יפה ומעורר למחשבה.