שלום. כמו שהבטחתי בהתחלה, גם הפרק השלישי יתמקד באלבום של הביטלס, כי, מה לעשות, גם זה אלבום מופת. אני מניח שהייתם מצפים ממני לכתוב על SGT. PEPPER וזה גם מה שרציתי במקור, אבל החלטתי, לנוכח זה שהאלבום הזה כבר נטחן חזור וטחון, לכתוב דווקא (או לא דווקא) על האלבום שיצא אחריו ושנקרא MAGICAL MYSTERY TOUR - שוב, אחד האלבומים האהובים עלי של הביטלס ואלבום מושלם.

עוד בסדרה:

אלבומי מופת לועזיים 1

אלבומי מופת לועזיים 2 - ABBEY ROAD הביטלס

אבל לפני הכל אני רוצה להגיב על חוסר התגובה הפושע של הפעמים הקודמות. זה שאתם לא מגיבים (חוץ מאחד) אני כבר רגיל, אבל זה שאתם לא מגיבים פעמיים רצוף כבר מעצבן אותי. אז בין אם אתם קוראים את המייל ובין אם לא, אני מבקש להגיב כדי שאדע שקראתם או שלא. תודה.

"מסע הקסם המסתורי" - השם העברי המשובש שניתן ל-MAGICAL MYSTERY TOUR (טיול קסום ומסתורי) - היה סרט טלוויזיה ששודר ב1967- ב-BBC בבריטניה. הסרט בן השעה היה רעיון של פול מקרטני שרצה ליצור סרט על אנשים רגילים שעוברים מסע עם דברים מסתוריים וקסומים. הסרט היה חסר תסריט ובוים והופק ע"י חברי הביטלס עצמם. בניגוד לסרטיהם הקודמים, A HARD DAY`S NIGHT ו-HELP, זכה הסרט לביקורות שליליות והוגדר כסרט הזוי ומבולבל. אחת הסיבות שהועלתה לכך היתה שזה הסרט הראשון שעשו הביטלס אחרי מותו של אמרגנם האהוב, בריאן אפשטיין, באותה שנה. המוות שלו כמעט מוטט את הלהקה. כיום הסרט נחשב לסרט אומנותי וחשוב, ונלמד בכל בתי הספר החשובים לקולנוע. כמו תמיד, גם כאן, הביטלס הקדימו את זמנם.

למרות שהסרט נכשל הפסקול שלו היה מאוד אהוב ומועמד לגראמי בשנת 1968. באנגליה הפסקול יצא כ-EP כפול, אולם האלבום כפי שאתם מכירים אותו יצא בסוף 1967 בארה"ב כ-LP שהכיל בצד אחד את השירים מהסרט ובצד השני סינגלי A ו-B שונים.

כמו הסרט, שהיה הזוי ופסיכדלי, כך גם האלבום הזה - שיחד עם SGT. PEPPER שיצא לפניו הגדירו בעצם את תחילתה של המוזיקה הפסיכדלית, מוזיקה שגם להקות גדולות אחרות כמו פינק פלויד והדלתות יגעו בה מאוחר יותר.

אבל שוב, כמו תמיד, הביטלס היו הראשונים שהראו לעולם שבעזרת מוח קודח מ-L.S.D. ושאר חומרים מעושנים אפשר ליצור שירים פסיכדליים נהדרים וגם את אחד ההמנונים הגדולים שידע הדור ההוא, דור הפרחים.

צד א` נפתח בשיר הנושא, MAGICAL MYSTERY TOUR. זהו שיר שמח וקופצני שנפתח בתרועות חצוצרה ובו מזמין אותנו פול מקרטני להצטרף למסע הקסום והמסתורי והוא אף מבטיח לנו:

we`ve got everything you need

satisfaction guaranteed

אולם למרות פשטותו של השיר והאווירה המחשה, בכל זאת השורה האחרונה שלו קצת אפלה בעיניי וקורצת לכיוון השני: the magical mystery tour is dying to take you away... אם הוא כ"כ מת לקחת אותי האם כדאי לי באמת לעלות על האוטובוס הזה? כדאי גם כדאי. כי זו רק ההתחלה של החוויה המסעירה. השיר מסתיים בקלידים בודדים של פסנתר בסגנון ג`אזי משהו, שנמוגים לאט לאט ובמסתוריות.

מיד אח"כ מגיעה, כמו תמיד, בלדה יפהפיה של פול, THE FOOL ON THE HILL. השיר נפתח עם פסנתר אולם אח"כ מתווסף לו עיבוד נהדר של חליל ומפוחיות, עיבוד שמוסיף לשיר המון, ואפשר לשמוע את ההבדל באנתולוגיה בין הגרסא החשופה, עם פסנתר לבד, לבין הגרסא הסופית. המסר של השיר: השוטה על הגבעה הוא בעצם החכם האמיתי וכל השאר, אלה שצופים בו, הם השוטים האמיתיים. פילוסופיה בגרוש? אולי. אבל הלחן הנעים בשילוב הקול הרך של מקרטני עושים את העבודה והופכיםאת השיר הזה לבלדה הרשמית של הקיץ ושל האלבום.

מיד אחריו מגיע קטע קצר ואינסטרומנטלי הנקרא FLYING. לביטלס אין הרבה קטעים אינסטרומנטיילם ואם אינ לא הטועה הקטע הזה ועוד קטע מתחילת דרכם שנקרא CRY FOR A SHADOW שכתבו לנון והריסון הם שני הקטעים האינסטרומנטליים היחידים, חוץ, כמובן, מכל הצד השני של האלבום YELLOW SUBMARINE. את FLYING כתב לנון, ויש לו לחן נחמד ביותר ואווירה של תעופה.

השיר הבא הוא מועמד רציני לתאור השיר הביזארי ביותר של הביטלס. כתב ושר אותו ג`ורג` הריסון והוא נקרא BLUE JAY WAY, והוא משרה אווירה מצמררת ביותר. הוא נפתח במילים האלה:

there`s a fog upon L.A

and my friends have lost their way

we`ll be over soon they said

now they`ve lost themselves instead

למה לעזאזל התכוון המשורר? שאלה ללא תשובה שתישאל גם בעוד שני שירים. העיבוד של השיר הוא פסיכדלי מובהק ולא פחות מגאוני בתרומתו ליצירת האווירה המהפנטת. ג`ורג` הריסון נשמע כאילו הוא שר מתוך איזו ביצה טובענית, התיפוף של רינגו נשמע מוזר גם הוא וברקע שומעים כל הזמן קולות שמנוגנים הפוך. הפזמון החוזר, שלקראת סוף השיר הוא חוזר וחוזר וחוזר, משלים את פסגת הפחד הזאת:

please don`t be long

please don`t you be very long

please don`t be long

or I may be asleep

מיד אחריו באה האנטיתיזה בדמותו של השיר הקליל והחביב YOUR MOTHER SHOULD KNOW של מקרטני. שיר נוסטלגי בסגנון ישן שאהוב עלי עד מאוד. מקרטני שר אותו כמעט עם חיוך.

והנה מגיע השיר שסוגר את הצד הזה של האלבום - צד הפסקול של הסרט - וזה אחד השירים הכי טובים של הביטלס, הכי מעניינים, הכי מוזרים, הכי פסיכדליים, ואחד האהובים עלי ביותר: I AM THE WALRUS. כששמעתי לראשונה את השיר הזה של ג`ון לנון, הייתי בהלם. הייתי מהופנט מהמוזיקה ומההפקה המוזיקלית ולא הבנתי מילה אחת מהשיר. אם אני לא טועה זה השיר של הביטלס ששמעתי הכי הרבה פעמים. כשמצאתי יום אחד, בספרייה של בית הספר, את המילים של השיר באיזו חוברת, מיד העתקתי אותן למחברת שלי ושיננת אותן עד שידעתי בע"פ, למרות שעדיין לא הבנתי מה זה הבליל המטורף הזה:

I am he as you are he as you are me and we are all together

see how they run like pigs from a gun, see how they fly

I`m crying

sitting on a cornflake, waiting for the van to come

corporation teeshirt, stupid bloody tuesday

man you been a naughty boy, you let your face grow long

I am the eggman, they are the eggmen

I am the walrus, goo goo goo joob

וכ"ו וכ"ו וכ"ו. מדהים! אם יש שיר פסיכדלי של הביטלס שאתם רוצים לשמוע - לכו על השיר הזה. באמצע השיר יש טוויסט של שינוי לחן ונגינת מיתרים פתאומית, מה שהופך אותו לעוד יותר מיוחד וכמובן גם המקהלה של המסטולים שעונה לשירה לנון... מה צריך יותר מזה, תגידו לי? פשוט שיר מושלם. וחכו, לנון עוד ימשיך להפתיע ולהדהים עם שיר אפילו יותר מושלם. יש כזה דבר? מסתבר שכן. אז בואו נעבר לצד ב` של התקליט כדי להוכיח.

צד ב` נפתח עם השיר HELLO GOODBYE של מקרטני, שיר פופ מושלם ועליז, קליט ומדבק, כמו שרק מקרטני יודע לכתוב.

אחריו באים שני שירים שיצאו במקור כסינגלים צד A וצד B - שני שירים שמספרים בנוסטלגיה על עיר ילדותם של לנון ומקרטני, ליברפול. שני השירים הוקלטו במקור בתחילת העבודה על SGT. PEPPER אולם לא נכנסו בסופו של דבר אליו, דבר שמרטין הצטער עליו יותר מאוחר. הראשון הוא STRAWBERRY FIELDS FOREVER, שכשאמרתי יותר מושלם ממושלם התכוונתי אליו. STRAWBERRY FIELDS היה בית מחסה ליד ביתו של לנון הילד, והוא נהג לשחק עם חבריו בעצים של בית המחסה. האמת שכל מילה מיותרת בהקשר של השיר הזה - הלחן המורכב שלו, המילים הסוריאליסטיות שממש מציירות ציור מופלא, העיבוד המוזיקלי הגאוני של ג`ורג` מרטין - הכל ביחד נאסף אל שלמות מוזיקלית יוצאת דופן שיש המגדירים אותה כשיר המוקלט הטוב ביותר של הביטלס. למה המוקלט? כיוון שהתוצאה הסופית של השיר הזה הוא למעשה תוצאה סופית של הפקה מוזיקלית חדשנית וגאונית. השיר הוקלט בכמה טייקים: בהתחלה רק חברי הביטלס מנגנים על כלים בסיסיים וגם על מלוטרון - כנראה השימוש הראשון המוקלט בכלי הזה שאח"כ הפך לחביבם של להקות הרוק המתקדם - ואח"כ יחד עם נגני חצוצרה וצ`לו בעיבוד שכתב מרטין. לנון אהב את ההתחלה של הורסיה הראשונה ואת הסוף של הורסיה המאוחרת וביקש ממרטין לאחד את שניהם. אממה, שני החלקים לא היו באותו קצב וגם לא באותו מפתח. אולם ג`ורג` מרטין הצליח בכל זאת לאחד ביניהם ע"י הורדת המהירות של הקטע המהיר והעלאת המהירות של הקטע האיטי - עבודת אולפן מסובכת ומורכבת שלא נעשתה קודם לכן. עוד יש בשיר הזה נגינת תופים במהופך (רינגו עמד על הראש ותופף עם הרגליים), לנון ששר בקול הוזה במיוחד, וכמובן האמירה המפורסמת הנשמעת בסוף השיר על-ידו: I BURIED PAUL, דבר שתרם לחרושת השמועות בנוגע למצבו הגופני של מקרטני. האמת שלנון אומר שם, כטוב ליבו בג`וינט, CRANBERRY SAUCE. אבל זה נשמע אחרת, בעיקר אם אתם לוקחים לריאות. בכל אופן, השיר הזה הוא בהחלט שיא האלבום כולו. אלא אם כן אתם יותר רגשניים, אז חכו לסוף.

השיר שבא אחריו שיצא כסינגל יחד עם השיר הקודם הוא הפרשנות הנוסטלגית של מקרטני לליברפול - PENNY LANE. שלא כמו קדמו, השיר הזה הוא לא כזה מורכב, אך הוא שוב מוכיח את יכולתם של הביטלס לייצר שירי פופ מושלמים מכל בחינה. מקטרני לוקח אותנו לסיור ברחובות ליברפול, שם נפגוש את הספר שמראה תמונות של לקוחותיו, את הבנקאי שהילדים צוחקים עליו ואת הכבאי עם תמונת המלכה בכיסו. מילים נהדרות ללחן נפלא והקונטרה ה"נורמלית" של מקרטני להזיות של לנון מהשיר הקודם. או כמו שאומרים: לנון-מקרטני.

השיר הבא, BABY YOU`RE A RICH MAN של לנון, נראה קצת תלוש ולא שייך, אך למרות זאת יש בו תיפוף מצויין של ריצ`ארד סטארקי ולנון שעשוה קול גבוה ורך בבתים ואח"כ צועק בפזמון. קשה להתרגל אליו בהתחלה, קל להתמכר אליו אחרי כמה שמיעות.

השיר שסוגר את האלבום גם הוא של לנון, הוא אחד השירים הכי מפורסמים של הלהקה והוא נקרא ALL YOU NEED IS LOVE. השיר נכתב למעשה ע"י לנון עבור תוכנית טלוויזיה של ה-BBC, ושם הוא גם בוצע לראשונה ע"י הביטלס, תזמורת קטנה וחברים (כמו מיק ג`אגר). הביצוע החי הזה באולפן הטלוויזיה היה גם השידור הלוויני העולמי הראשון - הוא שודר ל26- מדינות וצפו בו 400 מיליון אנשים. קצת יותר מ"מבט", קצת פחות מ"כוכב נולד".

לנון רצה ליצור שיר עם מסר פשוט, קליט, וחד-משמעי. הוא לא היה נגד שירי תעמולה ואף יצר כאלה בקריירת הסולו שלו - POWER TO THE PEOPLE ו-GIVE PEACE A CHANCE. כשנשאל ב1971- אם אלה הם שירי תעמולה השיב: כמובן. גם ALL YOU NEED IS LOVE הוא כזה. אני אומן מהפכני. האומנות שלי נועדה להביא לשינוי. וכף הוא הגיע עם המסר הזה שכל מה שאנחנו צריכים זה אהבה ואהבה היא הכל. מסר קולע וכמובן מתאים לרוח התקופה, תקופת דור הפרחים שהיתה בשיאה ב1967- (בישראל באותה שנה, כזכור, גם היה שיא, אבל קצת אחר, כרגיל אצלנו).

השיר הזה, שנפתח במנגינת ההמנון הצרפתי, כמה שהוא נשמע קליט והמנוני, הוא בעצם די מורכב מבחינה מוזיקלית - ואתם יכולים לקרוא על כך באינטרנט. מבחינה פשוטה יותר, לנון שר את הבתים כשברקע שאר חברי הביטלס שרים LOVE LOVE LOVE:

there`s nothing you can do that can`t be done

nothing you can sing that can`t be sung

nothing you can say but you can learn how to play the game

it`s easy

הפזמון לעומת זאת יותר פשוט ומורכב מהשורה האלמותית all you need is love.

לקראת סוף השיר מצטרפות מנגינות נוספות ומפתיעות לשיר: קטע מתוך יצירה של באך (מנוגן על הפיקולו), קטע מתוך GREENSLEEVES (מנוגן על כלי המיתר), קטע מתוך יצירה של גלן מילר (מנוגן על הסקסופון), וגם קטע מתוך שיר של הביטלס עצמם, SHE LOVE YOU - שלנון התחיל לשיר באופן ספונטני בסוף השיר. כל זה חובר יחד ליצירה אחת נפלאה שמשקפת את לנון והביטלס ואת המסר שהם העבירו לעולם מתחילת דרכם ועד הסוף.

וכך מסתיים לו עוד אלבום נפלא של הביטלס, אלבום שנחבא אל הכלים - נחבא בין שני אלבומים גדולים אחרים, SGT. PEPPER ו-WHITE ALBUM - אך אלבום מופתי באמת. זהו אלבום שיותר מכל מעורר געגועים. געגועים לאופטימיות ולשמחה של הביטלס, געגועים למסרים חובקי העולם שלהם, געגועים לאיכויות בלתי מתפשרות של מוזיקה, געגועים לקיסינג`ר, געגועים לחיבוקים חמים. דרך אגב, געגועים זה הקולות שעושים הברווזים.

בזה נסיים את הפאזה הנוכחית של אלבומי הביטלס אבל אני יכול להבטיח שעוד נחזור אליהם, בטח אל SGT. PEPPER (כי איך אפשר שלא) ואולי גם אל אחרים. הפרק הבא יהיה על אלבום אחר לגמרי ולהקה אחרת לגמרי. אלא אם כן יתחשק לי שוב לדבר על הביטלס, דבר הגיוני ביותר.

הא, רציתי לומר עוד משהו על הסרט. גם אם הסרט הזה הוא קשקוש מקושקש (למרות שהוא לא. סטיבן ספילברג סיפר שלימדו אותם את הסרט הזה בבי"ס לקולנוע שבו למד) בכל זאת הוא שווה זהב בגל עובדה אחת פשוטה: יש בו קליפים לכמה מהשירים הכי יפים של הביטלס (כל צד א` של התקליט MAGICAL MYSTERY TOUR). ולראות את הביטלס מחופשים לחיות בקליפ של I AM THE WALRUS, או לראות אותם כמעט רוקדים, חנוטים בחליפות לבנות, בשיר YOUR MOTHER SHOULD KNOW, או לראות את פול מקרטני מקפץ כשוטה על הגבעות בשיר THE FOOL ON THE HILL (קליפ שצולם בצרפת) - אין יותר טוב מזה.

לבלוג של יואב ברונר