דויד גרוסמן סופר בעל פרס ראש הממשלה ליצירה משנת 1984 כתב נובלה בשם איטרוף (מלשון מטורף,טירוף) שנכתבה ב2002 והופיעה  ביחד עם עוד נובלה בספר  בשם"בגוף שאני מבינה".

בנצי ודנה-אב ובתו- אידיסיס פנו אל אלי גורנשטיין לקראת תיאטרונטו 2008 והציעו לו לקבל על עצמו כהצגת יחיד  את "איטרוף" כשדנה מעבדת ובנצי מביים את העיבוד של הנובלה.

גורנשטיין שהכיר את הספר חשש בהתחלה מאחר והוא הופיע במופעי יחיד מוסיקליים בלבד ונראה לו קצת קשה להציג הצגה בה המחזה"מכניס את הקהל לתוך המח של הדמות" כדבריו. כשראה שהעיבוד של דנה מאוד מתאים לו הסכים ו"איטרוף" זכה בפרס הראשון בפסטיבל תיאטרונטו 2008.

זאת מונודרמה שהצלחתה תלויה אך ורק במשחקו של המבצע.בנצי אידיסיס ביים את ההצגה כך שהיא נראית כמעט סטאטית.גורנשטיין-שאול הבעל, עם רגל בגבס יושב רוב הזמן .אין תפאורה,אין תעלולים.אין פעלולים.

משחק,סאונד-אמיר קריאף ותאורה-אוהד לויטן.הכל יוצא מהכלל. שאול נוסע לחפש את אישתו כאשר גיסתו הנהגת והוא מספר לה את סודותיו. אישתו יוצאת פעם בשנה בקביעות והוא חושש שהיא בוגדת בו עם פאול שהוא מאהבה.

אנו מרגישים שהבעל מלא קינאה.לאישתו יש מאהב והוא אינו יכול להשלים עם מצב כזה. זה מעסיק אותו. זההופך מרכז חייו. הקנאה היא אחת הרגשות המתועבות ביותר. היא מבזה ומשפילה אך למרות כל זאת אנשים ושאול בתוכם אינו מותר על הרגש הזה.

למרות שהיחסים עם אישתו תקינים ביותר, עצם העובדה שיש לה את פאול אינה נותנת לו מנוחה. כל מחשבותיו קשורות בו.

בגידת אישתו הופכת אצלו לסיוט.הוא אינו יכול לקבל את הדברים בצורה רציונלית.האם היא בוגדת .האם פאול בכלל קיים.שאול מפנטז ומאמין שהכל נכון. הוא מכוון את המציאות כך שתנהג כפי שהוא מאמין.

האם פאול קיים .המחבר נותן לקורא להנות מהספק. יש אפשרות שהוא קיים ויש אפשרות שלא. שאול הוא בודד. הוא נמצא בתוך העולם שלו. הוא מדוכא.הוא נוסע ורואה-כמובן בדמיונו- את אשתו ואת פאול.הוא מקנא.

בתוך האוטו הוא שוכח מהבדידות שלו. אלו שעות חשובות עבורו.הוא נמצא בדמיונו עם עוד שני אנשים לפחות אשתו והמאהב.

על הבמה רק איש אחד אלי גורנשטיין אך יש לך את ההרגשה שעל הבמה צוות שחקנים שלם. יש כאן משחק מעולה של גורנשטיין. הוא מלא עומק,רגש,חמלה,דאגה ופחד.כל פרט ופרט מוקפד.הוא מעלה ומוריד את קולו,קם ומתישב,מתרגז ונרגע.חוזה וחולם.הבעות פניו וכל גופו לוקחים חלק.הוא כולו בתוך הדמות.משחק אותה עד הסוף עד שהוא מתמזג איתה.הישג יוצא מהכלל של שחקן נהדר.

לראות או לא לראות: הצגה המעוררת למחשבה.דורשת ריכוז מירבי אך ההנאה הן מהמשחק והן מהנובלה המעובדת שלמה.