המחזה מתאר את המתרחש במקלט לנשים מוכות, התחנה האחרונה אחרי שנים של סבל ושל רדיפה ולפני תהליך של שינוי זהות.
המחזה "צל של אישה" מאת שירלי עודד-דורן עלה הערב כמופע הפתיחה של פסטיבל "פותחים במה 9" אשר מוקדם למחזאות ישראלית חדשה. בפסטיבל זה ניתנת במה ליוצרים צעירים לצורך חשיפת יצירותיהם בפני הקהל הרחב, וכמובן חלק מההצגות יועלו בתיאטרון כחלק מהרפרטואר בהתאם להצלחתן בפסטיבל.
המחזה מתאר את המתרחש במקלט לנשים מוכות, התחנה האחרונה אחרי שנים של שבל ושל רדיפה ולפני תהליך של שינוי זהות. העולם של הנשים הנרדפות משתנה בין מאבק לבין תקווה מתואר דרך עיניה של צעירה שנקלעה למערכת יחסים רומנטית ואכזרית. החלטה גורלית אחת עשויה לשנות סבל של שנים.
המחזה נכתב ע"י היוצרת הצעירה שירלי עודד-דורן אשר למדה תסריטאות מחזאות ומשחק, וכתבה וביימה 38 מחזות מקוריים לבני נוער וזכתה שלוש פעמים בתחרויות ארציות לנוער. זוהי אמורה להיות דרמה חברתית מטלטלת המבוססת על מקרים אמיתיים. לטעמי המחזה אינו מעניין דיה, צפוי, ועל כן אינו מרגש ומטלטל כפי שמצופה ממנו.
הבימוי של ארתור קוגן לא הצליח להפיק עניין רב במיוחד בחלק הראשון של ההצגה. יחד עם זאת, ניכר בחלק מהשחקנים שהם קיבלו הדרכה טובה ויישמו אותה היטב. כמו כן, שימשה גורן אגמון כדרמטורגית ההצגה.
התפאורה שעוצבה ע"י יוסי בן ארי הייתה יפה והגישה היטב את המקלט האטום המוגבל ע"י דלת שננעלת לאחר כל כניסה ויציאה אל העולם שבחוץ. התלבושות עוצבו ע"י יהודית אהרון והמוסיקה נכתבה ע"י עידו מנור.
חגית בן-עמי גילמה את יונה אלקבץ, מנהלת המקלט לנשים מוכות, גם היא בעברה הייתה אישה מוכה אשר נאלצה לשנות את זהותה לאחר שנים של סבל. גילוי זה, שבא לקראת סופו של המחזה, היה בעיני צפוי מדיי.
אדווה עדני גילמה את מרים, אישה דתיה, אשר נאנסה במשך שנים ע"י בעלה לאחר שלא הצליחה להביא לעולם יותר משלושה ילדים. בשלב כלשהו עזבה את הבית וניתקה את הקשר עם ילדיה על מנת שתציל את חייה שלה. אדוה נכנסה היטב לדמותה של מרים באינטונציה ובשפת הגוף והוסיפה פלפל והומור להצגה.
גלי בן-גיאת גילמה את ליאן, צעירה בת 21 שננטשה ע"י הוריה בילדותה והוכתה ע"י החבר שלה. גלי אף היא בנתה דמות אמינה, שברירית מחד ומשדרת "עסקים כרגיל" מאידך.
נתי קלוגר-רוזנברג גילמה את ריטה, אשר שיערות ראשה הוצתו ע"י בעלה ונמצאת במקלט מספר חודשים. בחלק מהתמונות הציגה דמות אמינה ובחלקן לאו.
יעל צפריר גילמה את מיכל מרום, שחקנית מפורסמת הנשואה לנגן בפילהרמונית, אשר עוזבת את המקלט ערב הגעתה של ליאן, ומנסה לשכנע את עצמה שתוכל לקבל את החיים שהיו לה בחזרה, עד שהיא מוכה שוב. לדעתי גם יעל לא הצליחה לבנות דמות אמינה דיה.
דן קסטוריאנו בתפקיד מיכה, החבר של ליאן, היה טוב מאוד ותאם בהתנהגותו את הפרופיל הקלאסי של הגבר המכה.
