"אוי אלוהים" הוא מחזה ישראלי חדש מאת ענת גוב, אשר אחראית להצלחות עבר שהועלו בתיאטרון הקאמרי (וחלקן עודן מציגות) כמו "חברות הכי טובות", "ליזיסטרטה 2000" ו"עקר בית".

 
המחזה מועלה בתיאטרון הקאמרי בבימויה של עדנה מזי"א, אשר אף היא אחראית להפקות מוצלחות רבות כדוגמת "משחקים בחצר האחורית" ו"המורדים" כמחזאית ו"חברות הכי טובות" ו"עקר בית" כבימאית. גם במחזה זה עשתה מזי"א עבודה מצוינת בעבודה עם השחקנים, כך שלאורך כל המחזה ישנה דינמיקה טובה ביניהם, תוך שימת דגש על פרטים קטנים. בנוסף, ניכר כי שיתוף הפעולה בין מזי"א לבין גוב שנשא פרי בעבר גם הפעם הביא לתוצאה מוצלחת.

 
התפאורה והתלבושות להצגה אשר היו יפות מאוד עוצבו ע"י אורנה סמורגונסקי, מוסיקה מקורית ע"י שי מיבר, העריכה המוסיקלית התבצעה ע"י אוהד בן אבי, הקסמים ע"י ליאור הוכמן.

 
מבחינת עלילת המחזה, אלה, פסיכולוגית כבת 40 ואם חד הורית לליאור, ילד אוטיסט, מקבלת שיחת טלפון מסתורית ממטופל חדש על סף ייאוש, אשר עומד על כך שתקבל אותו לטיפול בדחיפות. המטופל מוכן למסור לה רק את האות הראשונה של שמו, א'., ואלה מאמינה שמדובר באיש כוחות הביטחון. יחד עם זאת, כשהוא מגיע מסתבר שמדובר בלא אחר מאשר אלוהים, אשר נמצא בדיכאון עמוק ורוצה לשים קץ למפעל חייו. לאלה ישנה שעה אחת לגרום לו לשנות את דעתו ולהציל בכך את העולם.

 
המחזה למעשה בוחן את דמותו של אלוהים ע"פ התנ"ך ואת יחסיו המורכבים וההפכפכים עם בני האדם. ענת גוב כתבה מחזה שנון לכל אורכו, ציני בחלקים ממנו, כזה שגורם לצופה לצביטה בלב, כזה שמתפלסף במידה הנכונה ואף מרגש. אציין כי גוב עשתה תחקיר מצוין לפני כתיבה המחזה, כך שהחיבור בין העלילה לבין ההיסטוריה התנ"כית מצוין. יתרה מזאת, לדעתי המחזה מביא לדיון את השאלה "מיהו האלוהים?".

 
את תפקיד אלוהים משחק יוסי פולק-פסטרנק, וקשה להגיד האם גילם את התפקיד היטב או לאו היות שהדמות "אלוהים" הינה בעייתית. עם זאת, השחקן ביצע את התפקיד טוב מאוד, והצליח להמחיש היטב את ייאושו של אלוהים.

 
את תפקיד אלה הפסיכולוגית משחקת שירי גולן, אשר עשתה עבודה טובה מאוד בגילום התפקיד של הפסיכולוגית החילונית, אשר בעתות משבר אף היא פונה לאלוהים, גם אם במובן הדתי וגם אם במובן הכוח הרוחני, ופנייה זו מסייעת לה ברגעים אלו. כמו כן, שירי השתמשה באינטונציות הנכונות ובגינוני הפסיכולוג המתאימים.

את תפקיד בנה של אלה, ליאור, הילד האוטיסט משחק אביהוד תדהר, תפקיד אותו עושה היטב בדקות הבודדות בהן נמצא על הבמה, ובסוף ההצגה ריגש במיוחד.

סיכום : מחזה שנון, משעשע וצובט בלב בביצוע מוצלח עם חומר למחשבה. לטעמי יהיו הצופים אשר יהנו מההצגה מאוד, ויהיו כאלו שלא יהנו ממנה בכלל.