המחזמר "כנר על הגג" הוא ללאן ספק אחת ההפקות שעוררו הרבה מאוד עניין בתקופה האחרונה, ולא בכדי. זהו מחזמר שעולה אחת לעשור או אחת לשני עשורים, ובכל פעם מצליח להטביע חותם לתקופה ארוכה. כמובן, הסרט בכיכובו של חיים טופול והמחזמר עצמו שהוצג על הבמות צרובים בזיכרון של כולנו, ועל כן האתגר בהעלאת הפקה זו היה גדול.
המחזמר נכתב ע"י ג'וזף שטיין ע"פ סיפוריו של שלום עליכם שבחלקם הגדול דמותו של טוביה החולב. המוסיקה למחזמר נכתבה ע"י ג'רי בוק, הפזמונים ע"י שלדון הרניק והכוריאוגרפיה המקורית של ג'רום רובינס.
טוביה החולב העני מתגורר עם אישתו ועם חמשת בנותיו בין אוכלוסיית גויים בעיירה רוסית קטנטנה, בה כולם מכירים את כולם, ולמעשה המחזה מתאר את התמודדותם עם העולם המשתנה ואת הקונפליקט שבין מסורת למודרניזם, עד לגירושם מבתיהם ע"י באי כוחו של הצאר. כל זאת תוך שילוב ההומור היהודי, שירים מצוינים, כוריאוגרפיה נפלאה וצוות שחקנים מעולה.
נשאלת השאלה מהי הרלוונטיות של מחזה כזה בימינו. ובכן, לדעתי הרלוונטיות בעינה עומדת ומדובר בסיפור שעודנו מחזיק מים בתקופתנו. בסופו של דבר עומד במרכז המחזה הפער שבין שימור המסורת המוכרת לבין ההתפתחויות המודרניות בחברה, וכמובן האיום המתמיד על היהודים באשר הם, ולפיכך מדובר בסיפור על זמני.
מחזמר שעליו מופקד כבמאי משה קפטן הוא פוטנציאל להצלחה גדולה, ואכן הבמאי עשה עבודה נפלאה, בכל התחומים - ליהוק השחקנים, תפאורה ועיצוב הבמה, תזמור, תרגום וכו'.
התרגום של המחזה רוענן ע"י דן אלמגור, אך עדיין נותר נאמן ביותר למקור. על הניצוח ועל הניהול המוסיקלי הופקד יוסי בן נון שעשה עבודה נפלאה, והתזמורת על ששת נגניה הייתה נהדרת. הכוריאוגרפיה של דניס קורטני ע"פ הכוריאוגרפיה המקורית של המחזמר הייתה מצוינת ושילבה את האלמנטים היהודיים היטב, והכל נעשה תוך תיאום מצוין ומרשים בין כלל השחקנים על הבמה. התפאורה שעוצבה ע"י רוני תורן הייתה דינמית ומתחלפת, והצליחה להמחיש היטב את העיירה היהודית על חלקיה השונים. התלבושות שעוצבו ע"י אורנה סמורגונסקי אף הן היו נאמנות למקור ובהחלט עשו עבודתן נאמנה.
מבחינת צוות השחקנים, לא הייתה יכולה להיות בחירה טובה יותר לתפקיד הראשי מאשר נתן דטנר. מדובר בשחקן נפלא, שהצליח לרתק את הצופים במשך כל ההצגה, לשיר בקול נהדר ולהפגין את היכולות המשחקיות וההומוריסטיות של הדמות בצורה נהדרת.
כמובן, שאר השחקנים היו מצוינים - רמה מסינגר הייתה נפלאה בתפקידים של ינטה השדכנית/פרומה-שרה/סבתא צייטל הן במשחק והן בשירה והדגישה היטב את הסטריאוטיפ של השדכנית היהודיה הטיפוסית. שרית וינו-אלעד בתפקיד גולדה אישתו של טוביה החולב הייתה טובה מאוד מבחינת המשחק, ובעיני קצת פחות מבחינת השירה. איציק כהן בתפקיד לייזר-וולף הקצב היה כרגיל מלא הומור ואבי טרמין בתפקיד מרדכי הפונדקאי היה אף הוא טוב מאוד.
בנותיו של טוביה - הודל (חני פירסטנברג המצוינת שמפתיעה בכל פעם מחדש הן במשחק והן בשירה), חווה (אילנית גרשון שאף היא הייתה מצוינת) וצייטל (טל בלנקשטיין שהייתה טובה מאוד) וכמובן שתי שחקניות צעירות נוספות בתפקיד הבנות הצעירות שפרינצה וביילקה.
שאר השחקנים בתפקידי המשנה היו אף הם מצוינים ואתייחס למספר שחקנים שבעיני בלטו במיוחד. עידו מוסרי בתפקיד מוטל החייט המגמגם גילם את הדמות היטב בצורה מלאת חן ; יפתח אופיר בתפקיד פרצ'יק הסטודנט היה מצוין ובעיני מדובר באחד השחקנים הצעירים והמבטיחים בתיאטרון בימינו ; גלעד שמואלי בתפקיד מנדל בן הרב היה מצוין גם מבחינת המשחק וגם מבחינת השירה ; דניאל אפרת בתפקיד נחום הקבצן היה מלא הומור ונכנס לדמות היטב ; דן קיזלר בתפקיד אברהם מוכר הספרים התבלט למרות תפקידו הקטן ; דויד בילנקה בתפקיד הרב היה מלא הומור ומשעשע והיה קשה להאמין שמדובר בשחקן צעיר מאחורי הפאה.
בנוסף, אציין את יניב הדד (הכנר), ניר גרינברג, ניסו שליו, אנטון לפידוס, דימיטרי ברחוב ויעקב תמרי שגילמו את דמויותיהם של הגויים, והפליאו בעיקר ביכולות הריקוד שלהם.
לסיכום : המחזמר הכי טוב בעיר, שחקנים ורקדנים נפלאים, משעשע, מלוטש ומהוקצע. אל תחמיצו!
