אמש נפתח בתל אביב "זז 2008" פסטיבל בינלאומי לאמנות המיצג המתקיים כבר שנים רבות בכל שנה והמאורגן ע"י עמותת מקלט 209 . השנה הוא מתקיים בשלושה מוקדים שונים בת"א, ירושליים ומצפה רמון. יגיעו נציגים מ 7 מדינות -פיליפינים, סין, טייוואן, הונג קונג, אירלנד, ארה"ב וצ'ילה. בנוסף כמובן ישתתפו גם אמנים מישראל במסגרת תכנית בשם"שטח הפקר".

בפתיחת הפסטיבל ראינו שלושה מיצגים. הדרך הטובה ביותר לכתוב על מיצג היא לתאר מה שהוצג ללא פירושים ולתת לקורא לדמיין ולפרשו כרצונו.מובן שאפשר גם לכתוב על מה אתה חשבת כשראית את המיצג אך דעתך ומחשבותיך אינן עדיפות על פירושים אחרים על פי דמיונו והאסוציאציה הרגעית של כל אחד.   המציגה הראשונה היתה מיכל שרייבר.

שם עבודתה "בת הים הקטנה-חמשת החושים" זאת עבודה המשלבת לסרוגין גם וידאו. מיכל נכנסת בבגד שאינו מעביר מים.מכניסה את ידיה לכיס ענק בבגד ומתחילה להוציא מים ממנו ולרחוץ את ראשה. פתאום אלומת האור שעליה נעלמת יחד איתה. וידאו-היא מורחת את עצמה בבוץ בצבע זהב. אור-מתכופפת ואוספת בידיה את המים שנשפכו על הרצפה ומכניסה לכיס. וידאו-שוכבת ערומה ומדביקה לגופה נקודות שחורות. אור- רוחצת את זרועותיה עם מים מהכיס. וידאו-מדביקה לגופה צינוריות בצבע לבן וכחול בראש ולאורך הגוף. אור-שואבת עם הפה את המים שנשפכו על הרצפה וגם שותה אותם. וידאו-היא בתוך אגם כשראשה בלבד בצבע אדום  צף.בסוף כולה בבגד גוף אדום יוצאת מהמים. וידאו-שותה מים שמוציאה עם הידיים מהכיס. סוף המיצג. דמיוני פעל מהר-המיים מקור החיים. ביבשה צינוריות כחולות-ורידים-דם "לא נקי".המים- האדום-דם מנוקה-החיים.  

המיצג השני היה של רונן שוקר בשם "סמרטוט".הוא שופך מדלי מים על רצפת חלל ריק בתחנה המרכזית החדשה לאחר שיצאנו מהאולם החוצה ומתחיל לנקות את הריצפה בסמרטוט  כאשר סוחט את הסמרטוט  על ראשו. הראש אינו מקבל את המים והם נשפכים חזרה לריצפה.הוא כולו רטוב עובר בין הקהל חוזר על אותן פעולות והקהל כמובן "זז" ומתרחק כדי לא להתרטב. שני דימויים א.קשר עם שם הפסטיבל-"זז" ב.הראש שהוא הדלי אינו מקבל את המים חזרה כי הוא מלא בניגוד לדלי הריק.  

חזרה לאולם למיצג השלישי של הסיני האורח ז'ו בין בעבודה ללא שם. 5 שולחנות ולוח זכוכית על כל שולחן.5 איש מוזמנים להתישב ליד השולחנות. בין מורח ריבה בצורת אות שונה בכל לוחית משני צידי הלוחית. הריבה אינה יוצאת בקלות מהמזרק הענק.ליצור את האות צריך לעבוד קשה. כאשר מרימים את הלוחיות נוצרה מהריבה המילה peace כמה שמילה זו מתוקה.כמה קשה ליצור אותה. כולם רוצים ללקק אותה ואכן לפי הסדר הם עושים זאת כאשר כל אחד מלקק את הצד שלו של הלוחית עד שהאות נאכלת ונעלמת. לאחר שהאותיות נאכלו, השלום נעלם, שוברים את הלוחיות. אין שלום. בעצמנו אכלנו אותו. כל מילה נוספת מיותרת.  

לראות או לא לראות: ערב מרתק.חוויות שונות בכל מיצג. ביצוע מצויין. מומלץ.