את מה שהלך אתמול בקיסריה קצת קשה לתאר, כי זה הדבר הכי קרוב לשלמות שאפשר לחשוב עליו. יצאנו מירושלים מאוחר מהמתוכנן, אחרי ציפייה לטרמפ שלא יצר עימנו קשר לבסוף,החלטנו לנסוע בתחבורה ציבורית ללא יותר מידי כסף, ועם הפקקים בת''א והפספוס של הרכבת לקיסריה, הכל הלך נגדנו והיה נראה כאילו לא נגיע בחיים להופעה שכ''כ הרבה זמן ציפינו לה.(החזרה הייתה מזל גדול אחרי מציאת טרמפ לירושלים).

אז הגענו למקום ב10 וכמה דקות והיינו בטוחים שפספסנו חלק מההופעה, ואז הופתענו לשמוע מהשומר שהגענו בדיוק בשיר הראשון, "האגס 1". עם הכניסה לאמפי, הייתי בהלם טוטאלי, המקום העתיק והעצום מלא עד אפס מקום באלפי אנשים, רוח קרירה של ים וחבורה גדולה של נגנים על במה מושקעת עם פירוטכניקה מעולה. הכי קרוב לשלמות אמרתי כבר?

אחרי התמקמות קצרה, החל השיר השני ואהוב כ''כ עלי, "אנחנו שניים", והוא הגיע כ''כ במקום אחרי כל המסע שלי ושל חבר שלי שארך שעות מירושלים לקיסריה, ועם התוספת של הנגנים המוכשרים שמלווים את אהוד בנאי, השיר הזה של משינה נשמע פשוט מושלם.

הקהל בהתחלה היה די יבש, אבל עם הזרימה של ההופעה, לאט לאט כל הקהל עמד על הרגליים ושיתף מעולה באופן מדהים עם הלהקות שהלהיבו אותו. הכימיה בין תשעת הנגנים המוכשרים האלה, והתיאום הבלתי יאומן היו מדהימים והשירים שנוגנו לא נשמעו מעולם טוב יותר.

לראות את שלומי ברכה ונושי פז משתוללים על הגיטרות כאילו אין מחר, ואת איגי דיין עוזר בתיפוף ובכלי הקשה לערן פורת ואת מייקל ואבנר משתגעים להם בצד והתוספת של הכינור. פשוט מחזה נדיר. לראות אותם כ''כ נהנים על הבמה ומשתגעים ורוקדים, פשוט עושה כיף ומענג עוד יותר את החוויה של ההופעה.

הקטע המרגש של ההופעה- הביצוע לפרצוף כנעני של יוסי בנאי ע''י יובל ואהוד, וההקדמה לשיר כשרואים את שניהם מזילים דמעה פשוט מרגש. הופעה של 3 שעות ו30 ומשהו שירים. מושקעת ממש. מהטובות שהופעות הרוק הישראלי שהייתי ונראה לי שאהיה בהן אי פעם!

רוצו לקנות למופע בהיכל התרבות לפני שגם הוא יהיה SOLD OUT. חבל לפספס!

משינה ואהוד בנאי באמפיתיאטרון בקיסריה. 21/10/2007