סרטם החדש של האחים כהן, "לקרוא ולשרוף", הוא סרט מתוחכם שמציג מצד אחד קומדיה חביבה עם רמת ביקורתיות בינונית אך שנונה. אולם, מצד שני מדובר על סרט שמציג טענה הרבה יותר מורכבת וחשובה: הסרט מבקש ליצור מהפך תפישתי רדיקלי, כפי שהדמות הראשית האמיתית בסרט, שמתגלה רק בסופו, מבקשת לעשות.

סרט זה מוגדר כקומדיה, אולם מדובר על קצת יותר מזה, כיאה לאחים כהן, שנחשבים יוצרים מתוחכמים שלא מסתפקים ב"סתם" קומדיה, אלא אחת שממנה נצא עם ערך מוסף. אותה צריך לקרא בתבונה, לחשוב ולתהות על מה כל המהומה.

אז על מה הסרט? תקציר הסרט מציג את נקודת מבטו של סוכן ה- C.I.A, אולם כפי שנראה בהמשך, זו אינה כל התמונה.

עוד בפרשן על הסרט "לקרוא ולשרוף":

♦  "לקרוא ולשרוף" - שורפים את הזמן

♦  "לקרוא ולשרוף" - ביקורת סרט

התקציר טוען כי הסרט מציג את סיפורו של אוסבורן קוקס, סוכן בכיר ולא מוצלח במיוחד ב- .CIA. לאחר שמפטרים אותו מסוכנות הביון מחליט קוקס להעלות על הכתב את סיפור חייו. טיוטא של הספר מגיעה בדרך לא דרך לידי המאהבת של החבר של החבר... מה שמוביל לכך שהסוכן הלא יוצלח נסחט ע"י שני לא יוצלחים נוספים, הבטוחים שהמסמך שברשותם הוא בעל חשיבות ביטחונית עליונה וזו ההזדמנות שלהם לנסות ולמכור אותו לרוסים. עד מהרה ענייני אהבה וביטחון המדינה מסתבכים ואיש אינו יודע עוד במי אפשר לבטוח ולמה להאמין...

סאטירה חברתית

ברובד הברור יותר של הסרט מדובר על קומדיה קלילה שמבקרת את הממסד. בסרט זה לא מתפקעים מצחוק, מקסימום מחייכים בהנאה, אולם זו לא המטרה, אלא היא, כאמור, רוצה לבקר את הממסד. סאטירה היא השיטה.

הפעם מדובר על הרצון והצורך שקיים בחברה האמריקאית, בייחוד לאחר אירועי ה-9/11 ועם הסתבכויות בעיראק ובאפגניסטן, לבקר את כוחות הביטחון האמריקאים בכלל ואת הסי.איי איי בפרט על חוסר המודעות שלהם למה שקורה סביבם. על אי יכולתם לשלוט בנעשה. על הטיוח וההסתרה. על הפקידים, הסוכנים והאנליסטים הלא מוצלחים שמסתובבים במסדרונות האפורים.

הביקורת בסרט באה בצורה הכי מוכרת ומקובלת: הגחכה עד הפיכת הסי אי איי לבדיחה, לקריקטורה. בסרט נראה כי רוב הדמויות הביטחוניסטיות מוצגות ככאלה שאינן מצליחות להבין מה באמת מתרחש סביבם והם מסתבכים בעצמם בפרשיות מגוחכות ולא ברורות עבורם, שמובילות אותם למקומות לא מוצלחים ואף טרגיים.

הסרט נפתח ואף מסתיים במבט מלמעלה, ממעוף הלוויין על בניין הסי אי איי. פתיחה וסיום זה מובילים לאין מוצא. זהו מעגל בלתי נגמר של בלאגן - הסי איי איי לא מודעים למה שהם עושים ומה קורה סביבם.

בתחילה הם מעבירים, ולמעשה מפטרים, את מי שאנו טועים לחשוב שהוא גיבור הסיפור בלי הרבה הסברים. מנהל האגף מקבל מפקיד נוסף, מנהל מחלקה, את הטיעון שקוקס צריך לעבור יחידה ולרדת ברמה. המנהל מודיע לקוקס את הבשורה וזה בתגובה אימפולסיבית, שמעידה ומייצגת את כל תפקודה של המדינה, דורש מיד לעזוב. מהלך זה מוביל לשרשרת של טעויות טרגיות. מנהל האגף ממלא את ההמלצה בלי לבחון יותר מידי מה קורה סביבו, מי הטוב ומי הרע, מהם האינטרסים ומהן ההשלכות.

כך קורה במהלך הסרט ועד לסיומה של הפרשה המוזרה, שמתנהלת במהלך כל הסרט, עליה המנהל בסי איי איי מעודכן, אך לא באמת יודע ומבין מה קרה, מי נגד מי ולמה. כל זאת קורה למרות שבמהלכה של הפרשה הסי איי איי מנסה להתערב, אולם הוא רק מסבך ואף מעלים את העדויות, שאולי היו יכולות לעזור להם להבין מה פשר ההתרחשויות, שרק מוסיפות ומסתבכות.

גם הסוכן, האנליסט הבכיר שהתפטר מעבודתו, אוסבורן קוקס, אשר מבקש לכתוב ספר זיכרונות על מהלך חייו, לא מצליח לראות ולהבין מה מתרחש בביתו, עם אשתו ועם הסחטנים המוזרים שמתדפקים על דלתו. הוא מנסה ללמד אותם לקח, אך רק מוסיף ומסבך בכך את עצמו ואת סביבתו. הוא פועל בכעס בלתי מחושב ומשלם על כך. האם מישהו כבר הבין את הרמיזה? ארה"ב מסתבכת ואף יורה ברגל לעצמה. גם פיטורין לא יועילו לפתרון הבעיה.

דמות מרכזית נוספת, של פקיד בכיר במשרד האוצר האמריקאי, מוצגת באופן שלילי, בלתי מוסרי וקריקטורי. נראה כי גם המופקד על האוצר מתנהג כאיש חסר מוסר, נוכל ותחמן (וגם חרמן) לא קטן. גם הוא לבסוף לא יוצא מכל הסיפור באופן מוצלח, אלא גם הוא מייצג את הממסד בצורה נוראה.

יש צורך במהפך

הסרט מתאמץ להציג את הביטחוניסטים והפקידים הבכירים, הנתפשים בחברה כבעלי משרה חשובה ומכובדת דייה, כלא מוצלחים, וכלוזרים. אולם לא רק אותם, אלא גם את כל מי שנחשב בחברה כבעל משרה נחשבת ומכובדת מושם ללעג. למעשה מדובר על חבורה שלמה של לוזרים שלא מגשימים את עצמם. ישנה רק דמות יחידה בסופו של דבר שמצליחה לעשות כרצונה ולהשיג את מה שלו שאפה. השאלה היא מי היא, מה היא מייצגת ומה משמעות הדבר.

לדעתי, ישנה כאן קריאה למהפכה תפישתית, שדורשת לחסל את מי שמייצג בחברה הנוכחית את המוצלח, מי שיש לשאוף להיות הוא. זוהי סוג של הפיכה של המשולש (המרקסיסטי. שימו לב לגרפיקה של הפוסטר של הסרט!): הסרט רומז כי עלינו לזנוח את ההנחות המקובלות שקיימות בחברה לטובת הפיכת המשוואה: דווקא מי שנחשב כנמצא בתחתית ההיררכיה החברתית, מי שנתפש כנחות, כלא מוצלח מבחינה כלכלית, אסתטית וחברתית הוא הגיבור האמיתי. הוא זה שדורש מהפך כללי והוא היחיד שמשיג אותו בהצלחה. מדובר על לינדה, הפקידה במכון הכושר, שהיא הגיבורה "האמיתית".

מי שמוצג כגיבור הסרט, אך רק בסופו, עם קצת מחשבה ותהייה מי באמת מניע את העלילה, עם מי אנו מזדהים ומי מצליח בסופו של דבר להשתנות ולהתפתח, כפי שייחל מתחילת הסרט, כפי שגיבורי סרטים עוברים, הוא לא האנליסט קוקס. אנו דיי מהר מגלים כי הוא לא ממש גיבור, אלא ההיפך הוא הנכון. זהו אנטי גיבור, שאין מה להזדהות עימו, אלא יש לתהות מדוע הוא כאן ואת מי הוא מייצג.

נוסף לו, ישנן גם דמויות רבות נוספות, שלהן בדרך כלל מייחסים חשיבות ולהם מקנים מכובדות, דמויות בעלות הילה של יוקרה וכבוד, מוצגות כנלעגות והן מחוסלות.

אלו הן כולן דמויות בעלות מקצועות נחשבים, של בורגנים, של אנשים שמייצגים ארגון או תפישה שנחשבת בחברה כעדיפה": היפים (אסתטית), הבורגנים, המנהלים, אנשי ציבור והמייצגים את הדת והמוסר. כל אלה מוצגים כלוזרים שאותם צריך לחסל כדי להביא למהפכה.

כך היא דמותו של הבכיר במשרד האוצר. כך היא דמותה של רופאת משפחה, שהיא פשוט כלבה כלפי מטופליה הילדים וכלפי משפחתה. גם דמותו של האנליסט הבכיר, קוקס, ושל מנהל האגף במשרדי הביון האמריקאים הם לא מוצלחים, אלא נכשלים במשימתם הפשוטה. גם מי שמייצג את המנהל הפחות בכיר (במכון הכושר), שהיה בעבר גם איש דת (היה כומר), לא מצליח לשרוד במשימתה של לינדה לעבור מהפך. וכנ"ל גם לגבי שותפה למשימה, שמייצג את מי שנחשב כאסתטי ומושלם, המכור לטיפוח הגוף, לבריאות ולכושר (בראד פיט) נכשל ומחוסל. כל אלה, שנחשבים בחברה כמוצלחים, כמייצגים את הנשאף, מחוסלים לטובת המהפך של לינדה, הפקידה הזוטרה.

כלומר, לעומת "הנחשבים" והמוערכים, אם יוצרים משוואה עם שני צדדים בסרט, בצד השני, הלא בורגני, שאינו נחשב מכובד ומהודר, נמצאת דמותה של לינדה, הפקידה במכון הכושר. היא לא צעירה ויפה, ולא מרגישה נוח עם גופה, אלא היא רוצה לעשות מהפך ולשנות הכל בה. היא הגיבורה האמיתית שמייצגת את כל מה שאנו דוחים והיא היחידה שבסופו של דבר מצליחה. היא זו שמרעידה את אמות הסיפים. היא זו שמצליחה בסוף ליצור מהפך טוטלי בעצמה.

גם שמו של הסרט מרמז על מהפכה זו. הקריאה "לקרא ולשרוף", או בשמו הלועזי Burn After Reading מייצג בדיוק את זה. יש לראות, או יותר נכון לקרא את הסרט קריאה ביקורתית, ואחריו לשרוף את כל מה שאנו מכירים ומוקירים עד כה, את מי ומה שנחשב נכון לעשות. לא לשאוף עוד להיות יפים, מכובדים, מנהלים, אלא ליצור משהו חדש, מהפך.

אפשר לטעון כי המהפך של לינדה שוב יחזיר את הסדר על כנו, כיוון שהיא בסה"כ רוצה לשנות אסתטית את גופה, אולם יש לראות ברצונה מטפורה לדרישה לשינוי תפישתי, למהפך טוטלי בכל מה שאנו חושבים שהוא נכון אליו לשאוף. לכן איננו רואים בסופו של דבר את המהפך שעברה, אלא הוא נשאר ברמה התיאורטית: היא שאפה למהפכה והיא הצליחה בכך. היא הביאה אותנו לראות כי כל מי שבעיננו נחשב אינו אלא לא מוצלח, נלעג, שהוקרב למען המהפך הנשאף. כעת עלינו ליצור לנו גיבורים חדשים. מה הם ייצגו? את זה נראה אולי בסרטים הבאים של האחים.

הסרט בסולם מתן: מתוחכם וחביב.

לבלוג של טי-וי ישראל