תיאטרון ענבל הוקם ע"י שרה לוי תנאי בשנת 1951 במטרה לשמר מסורת אתנית מזרחית ע'י שילוב אלמנטים ממסורת זו בשפה תיאטרלית ריקודית מודרנית. משך שנים ענבל היתה מזוהה עם מסורת ריקוד מזרחי ככלל והתימני בפרט. היה לה יחוד שהבדילה אותה משאר להקות המחול הן הקלאסיות והן המודרניות. משך השנים נוצרה שפת ריקוד מיוחדת שכינו אותה -השפה הענבלית. עברו מאז מעל 50 שנה.  

מיזוג גלויות התרחש במדינה והשפיע גם על הלהקה. היום, לפחות במה שראינו ב"בכורות 2008", נמחק יחוד הלהקה. הוא לא הורגש אלא במרומז בלבד ואם מגמה זו תימשך, בעתיד הקרוב ביותר הוא יעלם לגמרי וחבל. בערב הבכורות 2008 הוצגו שתי יצירות קצרות 50 רגע שתיהן ביחד כולל הפסקה קצרה.

"דודה לאה" בכוריאוגרפיה של ברק מרשל שגם רקד ושר, היתה יצירה שנכתבה כהוקרה לזכרה של לאה עובד דודתו של הכוריאוגרף- אחות אימו. היצירה מרגשת, אישית מאוד ומתארת הרגשת וחווית הכוריאוגרף על אובדן קרובת המשפחה, הזכרון, חייה.  

הריקוד מתחיל בכך שהרקדנים נכנסים לבמה עם נר זכרון ביד ומניחים אותם בקדמת הבמה. לצלילי מוסיקה מאת מרגלית עובד(האמא), נוסראט פטה עלי חאן ושירתו הנפלאה של מרשל, רוקדים הרקדנים הלבושים בבגדי יום יום ריקוד מודרני לכל דבר עם מעט תנועות האופיניות לריקוד התימני. התנועות כולן מזיגה של התנועה המסורתית האתנית עם התנועה של הריקוד המודרני המערבי כאשר האחרון השתלט על הריקוד.סיגנון אתני מודרני בריקוד משולבים דיבורים באנגלית, עברית, ערבית וכו'.ריקוד מענין מבוצע היטב המבליט בכללותו את שמחת החיים ולא את אבדנם.  

הביצוע של מרשל הן כזמר והן כרקדן מעולה. יש לו קול נהדר, יודע להגיש את השיר גם תוך  כדי הריקוד .רקדן מעולה קל כנוצה למרות שעל פי מראהו החיצוני איננו נראה כרקדן.את הריקוד ליותה  בשירה ובתיפוף טובים  מלכה חג'בי.  

את הריקוד השני "טורוס" מאת סהר עזימי נרקד בתחילה בכמעט חושך על רקע התפאורה- ענבל ליבליך (גם עיצוב תלבושות), שהיתה מורכבת מקיר שלם של מגבירי קול לכל אורכו וגובהו. המוסיקה המקורית של דידי ארז היתה מצוינת ודמתה למוסיקה אלקטרונית הבאה מהחלל. התלבושות היו בהתאם. לטורוס -מילה לטינית שני פירושים.קשר-קבלה המסמל את האין סוף וכן גוף תלת מימדי בצורת גליל טבעתי. הריקוד מודרני לחלוטין ללא כל רמז או קשר כל שהוא לאתניות .

בתכניה על תוכן היצירה נכתב: "היצירה מנסה להחיות את הספירלה, הצורה שמלוה כל צד בהתפתחות החברתית והאמנותית של החברה האתנית באין סוף שהיא מייצגת...". את הפירושים אני משאיר לקורא. היצירה מענינת. הרבה תנועות סיבוביות כיאה לספירלה, צורות יפות  כעמידה זקופה ממושכת  על הראש, הנפת הרקדנית והחזקתה בצורה כמעט אלכסונית ע"י הרקדנים וכו'.  

בשתי הכוריאוגרפיות המבצעים היו שונים וסה''כ הרקדנים היו 14 כולל הזמרת- מתופפת חג'בי. אינני יודע  אם הם רקדנים אורחים לצורך יצירה הספציפית או הם מהוים את רקדני להקת ענבל אך כולם היו טובים מאוד. אשמח בהזדמנות אחרת לראות גם משהו מהרפרטואר הישן או החדש של ענבל הקשור לאופיה המיוחד.  

לראות או לא לראות: ערב יפה מבוצע היטב שכדאי לראות אך המחפשים את האתניות של ענבל לא ימצאו אותה בערב זה.