כאשר חג קצר הופך למסחרה מעניין מה היה קורה אם היו לימודים בחג הזה איך האנים היו מתפרנסים? אולי היו תורמים לקהילה מעט כמו בארה"ב למשל. אבל במדינה שלא מעודדת לדברים חיוביים אלא רק לעשיית כסף וצבירת כוח מה הפלא שהילדים הם אלו שמשלמים את המחיר בהתבגרותם.
כאשר מתקרבים לחג החנוכה ההורים מתחילים לחשב כמה כסף הם יצטרכו להוציא על מנת לממן את כל המופעים הצפויים בחג החנוכה.
השנה יש לנו פסטיגל למבוגרים, פסטיגל לילדים, פסטיבל שירי ילדים, המחזמר: אוליבר, והמחזמר בילבי. שני המחזות האחרונים אלו מחזות שעלו בעבר על בימות ישראל והן עולות בהפקה מחודשת עם צוות אחר.
פסטיבל שירי ילדים עושה קאמבק בכך שהוא מופיע לצד הפסטיגל שלמעשה תפס את מקומו (הפסטיבל האחרון היה בשנת 1983) והשנה חידוש שלא חשבו עליו קודם: פסטיגל לילדים קטנים עם הכוכבים שעשו בוכטה של כסף מהקלטות שהם הוציאו לשוק המסחרי.
לא מספיק שהילדים יודעים כבר את הקלטת בע"פ כמו תוכי עכשיו הם פוגשים את האמן האהוב עליהם על הבמה בצוותא עם עמיתיו המוכשרים לא פחות.
ותחשבו על המרצ'נדייז שהם מוכרים מחוץ לאולם שני הפסטיגלים (קלטות וידאו, צעיפים, חוברות, פוסטרים וכ"ו) גם מזה החברות המסחריות מרוויחות כסף. וחנוכה הרי הוא חג קצר (שבוע ימים בסה"כ) אז הם ממשיכים את החגיגה עד פברואר ובמרץ סופרים את הכסף במדרגות.
לסיכום: האמא צריכה לשלם על כרטיס למופע כלשהו, מרצ'נדייז, נסיעות הלוך ושוב, אוכל וכ"ו וגם אם לא הולכים למופע אז גם הלונה פארק ופארקי המים השונים סוחטים כספים.
מסקנה: עדיף להשיג הנחה דרך ועד עובדים או לצאת לטיול בטבע כי יש לנו ארץ מהממת ביופיה.
עוד כתבות בנושא:
מופעי חנוכה 2008