להקת המחול תל אביב הוקמה בשיתוף עירית תל אביב לכבוד שנת המאה של העיר. מרכז העשיה של הלהקה הוא בבית בכורי העתים אך היא תופיע גם במקומות אחרים הן בתל אביב והן בארץ. הפעם ראינו בסוזן דלל בבכורה עולמית את המחול "טוקיו תפוזים".  

ברוב המחולות המודרניים יש צורך לקרוא את הכתוב בתוכניה כדי לדעת אם יש תוכן למחול ומה הוא. המחול נוצר בהשראת מעבר חציה סואן בטוקיו שהוא צומת של מעברי חציה היוצרים תנועה של אנשים הנראית כאי סדר אך יש בה מהאינדיבידואליות של כל עובר. אתה במעבר הומה מאדם, רבים מסביבך אך אתה לבד. רוצה מתחבר רוצה נשאר לבדך. בזמן המעבר אתה תמיד לבד המוקף באנשים.  

משתתפים 6 רקדנים ביניהם עמית גולדנברג ויערה דולב שהם גם הכוריאוגרפים. גם האחרים מיכאל גטמן, אלעד לבנת, רוני ננר ונועה רוזנטל שותפים ליצירה. זהו מחול הנמשך כ45 דקות, רענן, מגוון, מלא חן, ענין וצורות יפות. הוא מלווה במוסיקה מכל התקופות ובכל הסיגנונות שערך בצורה מעולה אהד פישוף.

יכולת הפיזית והביצועית של המשתתפים היתה גבוהה ביותר ביחוד של הרקדנים. הבולט בין המבצעים, שהופיעו בבגדים נאים של יום יום בעיצוב של מאור צבר היה הכוריאוגרף.  

מופע זה היה שונה במקצת ממופעים מודרניים אחרים, אך בדבר אחד היה זהה לארבעה מופעים של ריקוד מודרני שראיתי החודש ועליו ברצוני להרחיב קצת את הדיבור. שלוש מההופעות התחילו בחושך ואחת אפילו בחושך מוחלט ובהמשך חלקים גדולים מההופעה נרקדו באור חלש כמעט בלתי נראה. האם זו האפנה החדשה במחול המודרני לא לראות את הפרטים הקטנים, את תנועות הגוף בברור אלא להסתפק בצלליות של דמויות זזות על הבמה. מדוע הכוריאוגרף טורח להמציא תנועות, צורות, העמדה שכמעט ואי אפשר לראות אותם אלא במעורפל.  

במחול זה שראינו הערב היתה לפחות הצדקה מסוימת לחושך בהתחלה. מעבר חציה בבקר מוקדם בטרם זרחה השמש והעלאת עוצמת האור עם הזריחה אך מדוע אם כך לקראת הסוף כאשר החושך חוזר מחדש על הבמה התאורה אינה מתחילה באור מלא והופכת לחושך לקראת שקיעת השמש דהינו מאור לחושך ולא להפך.

ניצלתי את ההזדמנות להרחיב כאן קצת על התאורה-עיצוב יעקוב ברסי- כי כל הזמן בהופעות מחול שומע אני את הקהל שואל את שכניו "למה חושך היש חסכון בחשמל".

נהנתי מהמחול. הביצוע היה טוב, התנועות יפות, אסטטיות, מגוונות, רחבות, שפה תנועתית די מגובשת, גמישות, קצת שונה. מחול אינטנסיבי שיכול היה לקבל השראה לא רק בטוקיו אלא בכל מקום אחר אך מה עם התפוזים בשם המחול. השראה מ"התפוז המכני" או אולי ישראלים בטוקיו.  

לראות או לא לראות: לא ימרני, בהחלט יפה וראוי לצפיה. גורם הנאה רבה לצופה.