לא התכוונתי לכתוב פה שוב על "האח הגדול", ואפילו לא הייתי בטוחה שאני רוצה לצפות בתוכנית ההדחה האחרונה. אבל כבר בדקות הראשונות היה לי ברור שזה פרק בהלכות חברתיות - ויש שיאמרו "מחזור כוונת הלב" - שאני לא רוצה להפסיד.

תוך דקות קצרות התברר מה שידענו מזמן, ועכשיו הקצין לרמות בלתי אפשריות: עינב בובליל היא בהמה גסה ודוחה שלא אכפת לה מאף אחד מלבד עצמה, ובדרך למטרה היא תדרוס ותירק ותאבד כל צל אנושיות, ותודה לאל שלא היינו צריכים להיות איתה בשואה (אפרופו "ללכת על המים", שהוצע לדיירי הבית לצפייה), כי די בטוח שלא היינו שורדים. וזה אולי קשה מאוד מה שאני אומרת כאן, כלומר המשפט האחרון שלי, אבל אני לגמרי מאמינה בו. ושאלוהים יעזור לכולנו להתמודד עם הבהמה שקיבלה פתחון פה בפריים טיים של ערוץ 2.

עוד בפרשן על האח הגדול:

♦  האח הגדול- המראה האולטימטיבית

♦  אח הגדול: ונסה - התבלין הכי אקזוטי של התוכנית

♦  איפה אפשר לעשות סקס באחוזת ה"אח הגדול"

♦  "האח הגדול" - הגדרות ובחורות

♦  "האח הגדול" - דה שואו מאסט גו הום

אני לא שונאת כל כך מהר - את אבא שלה, יוסי בובליל, למשל, אני לא שונאת כי הוא בכל זאת מפעיל קצת את השכל - אבל את הגברת בובליל אני לא רוצה לראות יותר אף דקה בחיים שלי. זאת שמאמינה באלוהים ובמחשופים גם יחד יכולה ללכת להתפלל בכותל מכאן ועד בכלל, וגם לבקש אלף סליחות ביום כיפור. את ההשפעה הרעה שלה על יותר מדי ילדים ואנשים אי אפשר יהיה למחוק.

אני לא אומרת ששפרה, היריבה המרה והחזקה שלה, היא מלאך. יכול להיות שגם היא לפעמים לא בסדר. אבל היא אחת שמפעילה את הראש, מוכנה להתפשר ולסלוח, ובכל מקרה, נעדרת את הכוחניות המגעילה שנצפתה בבית יותר מפעם אחת. זה אולי יוציא אותי פארשית, אבל אתמול הזלתי דמעות עם שפרה יותר מפעם אחת. בובלילה, לעומת זאת, הזילה דמעות רק ב"צ'רלי וחצי". יחי ההבדל הקטן.

איתי ניסה לשתוק ולהיות בסדר עם כולם, כלומר נטול דעות לחלוטין, כי הוא הבין שזה מה שיביא אותו לגמר. שחר גם ניסה להיות בסדר, אבל במקביל הרגיש מספיק חזק להודיע לעינב שלא את כל מי שהיא שונאת הוא מוכרח לשנוא גם. חוץ מזה, לדעתי הוא ידע שהוא יודח, אז מה אכפת לו לפתוח קצת את הפה. ולאון? לאון הולך בין הטיפות - בין אם אלה שיורדות מהשמיים, ובין אם אלה שעפו לו מהכוס אחרי ששחר עשה לו בווו.

אני לא זוכרת מתי לקחתי כל כך קשה תוכנית ריאליטי, וכתבתי בכזה שטף. אולי זה בגלל השידור החי, בגלל הבמה שהשפלות מקבלת בלי שמישהו יעיר עליה משהו, מלבד "לפחות על הפיצה והפופקורן הם לא רבו" (אסי וארז). הקלות שבה עברו לשטויות הרגילות, לא הצליחה להשכיח ממני את הזוועתון, ועל כן פרשתי בשנייה אחרי ששחר הודח. יכול להיות שמכאן והלאה הפסדתי ניסים ונפלאות, זה לא באמת אכפת לי. העיקר, תנו לשפרה לנצח!

לבלוג של רב ערוצית