המחזה "הביטו בבני אלסטר צועדים לנהר הסום" הוא מחזה מאת פרנק מקגינס, אשר עלה לראשונה בישראל בבית צבי בתרגומו של עידו ריקלין ובבימויו של גיל וינברג. המחזה מביא מבט אנושי ומתאר את סיפורם של האנשים אשר היו שם, פחות דרך קו עלילתי ברור, ויותר דרך סיפורים אישיים, ומכל מקום מדובר במחזה קשה ומאתגר.

עלילת המחזה מתרחשת בשנת 1916 במסגרת מלחמת העולם הראשונה, כאשר שני הצדדים נערכים לקרב לצד נהר הסום שבצפון צרפת, וקרב זה היווה את אחד הקרבות העקובים מדם, כאשר שני הצדדים ספגו למעלה ממיליון נפגעים. צפון אירלנד של תחילת המאה ה- 20 היה אזור בו כולם הכירו את כולם, והייתה גאווה במוצא ובאמונה הדתית. חטיבה 31 שכונתה גם חטיבת אלסטר היא החטיבה של החיילים הפרוטסטנטים מצפון אירלנד, ולוחמיה היו אמיצים וחדורי אמונה, לוחמים אשר יקומו נגד כל אויב אשר יאיים על המולדת שלהם כנגד כל הסיכויים, ואינם חוששים למות לשם כך. בקרב על הסום נפגעו חיילים רבים וביניהם החיילים מחטיבת אלסטר, ותוצאות אלו היו קשות מאוד גם עבור אלו אשר נשארו בחיים או בבית.

הבימוי של גיל וינברג היה מצוין, וניכר כי השחקנים תלמידי השנה השלישית קיבלו הדרכה מוצלחת, אשר אפשרה להם להיכנס לדמויות השונות כל כך זו מזו באופן מיטבי. המחזה מורכב משלוש תמונות מרכזיות, כאשר התפאורה הוחלפה ביניהן בהתאם לצורך. במסגרת הצגה זו אין הפרדה בין הקהל לבין הבמה, ולמעשה הקהל נמצא יחד עם החיילים באוהל ובשדה הקרב, דבר אשר תורם מאוד לכניסת הצופים לאווירה המתאימה. יצוין, כי הבמאי השכיל לשמר את המאפיינים התקופתיים, ולא הפך את המחזה לבן זמננו, מה גם שהתרגום של עידו ריקלין היה זורם וטוב מאוד, ועם זאת היה נאמן לתקופה.

התפאורה שעיצב ניב מנור הייתה יפה מאוד ומעוררת עניין, והבמה חולקה בצורה טובה מאוד גם כאשר העלילה מתרחשת במספר מקומות שונים במקביל, והתאורה שעיצב יעקב סליב אף היא תרמה להפרדה מוצלחת זו.

השחקנים תלמידי השנה השלישית עשו את עבודתם באופן מוצלח, וראוי לציין בשנית כי זהו מחזה מאתגר ולא פשוט. הוא דורש מהשחקנים הפגנה של רגשות, של יצרים ושל פחדים, גם אם אינם אומרים את הטקסט באופן מפורש. בתחילת המחזה הם שונים מאוד זה מזה, ונוצרת התחושה כי לא יוכלו להסתדר, ובהמשך הופכים מסורים למטרה ונאמנים ללאומיותם.

במרכז ההצגה עומד יובל טננבאום בתפקיד קנת פיפר, חייל צעיר אשר מנסה ומצליח למשוך את תשומת לבם של חבריו ע"י סיפורים פרי דימיונו, ובנוסף מלא מטען רגשי ומסתוריות. הוא גילם את התפקיד באופן מצוין ומשכנע, והצליח להעביר היטב את חששותיו איתם הוא מתמודד באמצעות ציניות. במקביל משחק בהצגה דניאל מושס כקנת פיפר הזקן, אשר מתאר את האירועים במבט אל העבר.

מוטי סוויסה בתפקיד קרייג דיוויד היה אף הוא מצוין, וגילם דמות שנותרה גם בסיומו של המחזה מסתורית במידה רבה. תחושתי הייתה שהוא עצמו גם אינו מוכן להתמודד עם רגשותיו ועם פחדיו, אלא מעדיף להישאר מסוגר, ויודע כי גורלו נחרץ. אמיר שורש בתפקיד ג'ון מילן וברק חודריאן בתפקיד ויליאם מור היו טובים מאוד, וגילמו את צמד החיילים אשר מכירים זה את זה היטב עוד טרם גיוסם. הם השלימו אחד את השני, ועזרו זה לזה להתמודד עם פחדיהם.

רשף שדדי בתפקיד כריסטופר רולסטון גילם היטב את הכומר חדור האמונה, וגיא עקיבא היה טוב מאוד בתפקיד מרטין קרופורד, אשר נראה בתחילה כחייל הילדותי והתמים משהו, ועבר תהליך של התבגרות.

ליאור בן שושן בתפקיד נט מקאילווין וחנן סוויסה בתפקיד ג'ורג' אנדרסון עברו תהליך של שינוי משמעותי במהלך ההצגה משני בחורים אלימים וקיצוניים בדיעותיהם לחיילים מתונים ומרוסנים יותר אשר נאמנים למולדתם.

סיכום : הצגה טובה מאוד ומעניינת בבימוי מצוין ומשחק משכנע. מומלץ מאוד!