משה דץ שוב חשף את עצמו לעיני הציבור. אחרי שנפרד מאורנה דץ הוא התראיין בקיץ 2007 בגילוי לב ב"ידיעות אחרונות" ולאחר מכן שוב ב"פנאי פלוס".

בסוף השבוע האחרון הוא חזר אל עצמו ועל עצמו, הפעם ב"7 ימים". הסיבה: הוא נפגע מהדברים שאמרה עליו אורנה בסרט ה"תיעודי" שנועד לקדם את תקליט הסולו שלה. האמצעים: כולם כשרים.

יש דפוס קבוע, בארץ ובעולם, לזוגות מפורסמים שמתגרשים.

1. כמה שבועות לפני הגירושים הם מתראיינים בשבועון בידור או מגזין נשים ומספרים, כשהם יושבים חבוקים זה בזרועות זה, ש"הזוגיות שלנו מושלמת". מעורר חשד? אתם תחליטו.

2. בשלב הבא, אחרי הגירושים, הם שולחים "צלם פפראצי" שיתעד אותם על מדרגות הרבנות. בה בעת הם משחררים לחלל האוויר שלל סיסמאות כמו "הגירושים הם ברוח טובה" ו"נפרדנו כידידים".

3. נופת הצופים לא מחזיקה לאורך זמן. כמה שבועות או חודשים לאחר מכן הציפורניים כבר נשלפות. פתאום יש ריבים על דירה ורכוש, יש בני זוג אחרים ובתוך כל זה יש גם סרט או תקליט חדשים. או אז מוכרחים לעשות קידום מכירות ו"לדבר על הכל". אם יש ילדים ברקע, זה כואב ועצוב במיוחד. פתאום הרגישות נעלמת וכבר לא שוקלים מלים כבעבר. מי לא רוצה להוציא את הכביסה המלוכלכת.

משה דץ, כמו רבים אחרים, קצת מיתמם כאשר הוא אומר שאורנה דץ פגעה בו בסרט. הרי הוא יודע שאלה הם כללי המשחק, הוא פשוט לא מוכרח להשתתף בהם. כאשר הוא בוחר לענות לה, במוסף השבועי הגדול בישראל, במהלך יזום ומתוכנן של אנשי יחסי ציבור, הוא ממשיך לגרום לה ולו נזק. אבל שלא ייתמם. ברור שהנפגעים האמיתיים הם הילדים.

יתרה מכך, על פי קריאה שבועית במדורי הרכילות השונים, נראה כי בכל שבוע הוא שולח ידיעה משלו שהוא גם מנסח אותה כרצונו. מאז הגירושים הוא עושה כל מאמץ להופיע בכל תוכנית טלוויזיה שרק תקבל אותו ובלבד שיוכל להציג את עצמו כ"רווק מבוקש" שנשים רודפות אחריו. שיא העליבות היה כנראה בתוכנית המביכה "משפט הזהב" שלמזלכם כבר שכחתם על קיומה.

לבלוג של איתמר זהר