הי לכם,

מאיר, לכל אורך התחרות, ניסה למצא את מקומו, ולא הצליח. בשבט בארו הוא העז להתריע על דברים- לדבר בגנות כוחנות המנהיגים, להתחבר ולהגן על מיכל הדחויה. הוא העז להגיד את הדברים שאף אחד לא העז, ובחשיפת העדפותיו הרגשיות של אופיר, הוא תמך בו. כמו כן, הוא העז לקרא תגר על המנהיגים ואף לענות לאיגור. התעוזה שלו לא התקבלה בהערכה, כמו שקורה תמיד בחברות שנשלטות על ידי הכח וההפחדה, והוא הפך נרדף ומדוכא על ידי השבט כולו.

כמו שאמרנו קודם, כוחנות המנהיגים מתאפשרת על ידי ה"רוב הדומם". אותו רוב מפוחד או אינטרסנט, שבוחר לשתוק ולא לצאת נגד המנהיגים.

מיד אחרי שמיכל קיבלה "מחילה" על ידי השבט (אגב, זו שיטה פוליטית- לספח את חבריו של המורד חזרה לשבט, כדי להחליש אותו), מאיר נחלץ מהשבט לאי הגלות, וניצל מהם על ידי העברתו לשבט קניבה. באי הגלות, אליו שמח להגיע ולהתיידד עם נטע-לי, הוא נתקל בדחייתה של נטע-לי, שהתבטא בלגלוג שלה. גם פה לא הצליח להתקבל.

בדרך הים לשבט קניבה הוא מנופף אליהם לשלום, ורוקד בשמחה, מנסה להצחיק.

בשבט קניבה הוא חשב לפתוח דף חדש ולהתחבר אל החזקים, היינו בשבקין. בדרך אל לבו של בשבקין הוא עשה צעד מכוער כלפי אריק, בהמשך לא הביא את האורז, ובסופו של דבר השתזף בעירום ליד הבנות, שוב, בנסיון לקבל תשומת לב על ידי הומור. בקניבה הוא ניסה לפתוח דף חדש בתור מצחיקן השבט. לרוע המזל, בשבקין ואריק כבר תפסו את התפקיד הזה, וההומור שלו לא קלע לטעם השבט. גם התנהגותו כלפי אריק לא תרמה לו, וכך, גם בשבט קניבה לא קיבל הערכה ואהדה. לפחות בבארו היה לו את מיכל.

כשהגיע לבארו לקחת מהם את הפריט, שיעביר לשבט קניבה, איגור לא הסכים לשחק את המשחק הצבוע של השבט, ועמד כשהוא מנופף במקל בהתרסה, כדי להבהיר למאיר, שהוא עדיין הבוס, גם כשמאיר בא בתור המנצח. כוחנותו של איגור גררה אותם לקרב מילולי, בו מאיר חשף את צביעות מנהיגיו, ובעיקר דיוה. בשלב זה עידן מפסיק את דבריו, כדי שלא ישמעו את האמת על דיוה, תוך האשמת מאיר- 'אם זה מגיע לידי כך, אז עזוב. קח ולך'. הוא כמובן מתעלם מההתגרות של איגור, שהביאה לידי כך.

בכל ארגון, המנוהל על ידי כוחנות (לא רק מקום עבודה, גם משפחה ועוד), יש נטייה להסתיר את הכוחנות מהעולם שבחוץ. בתוך הארגון יש נטיה לסתום את פיות "המורדים" ולהפוך את דבריהם ומעשיהם ללא לגיטימיים. כשהרוב משתף פעולה עם המנהיגים, ה"מורד" יכול להתחיל להאמין שהוא עצמו לא בסדר, בשל העובדה שכל סביבתו משכנעת אותו שכך נכון (=לחץ חברתי). דבריו של עידן מדגימים בצורה מצוינת את ההתחסדות והדה-לגיטימציה, שמנהיגים בארגון כוחני משתמשים בה. הוא אומר 'כשאדם בא אליך הביתה, זה לא בסדר, שהוא מתחיל לדבר לא יפה...'. עידן שוכח שאיגור הוא זה שהתגרה בו, ושבעצם הבית הזה היה ביתו של מאיר, עד שהם בעטו אותו ממנו.

בכל אופן, העובדה שמישהו חושף את המנהיגים מאיימת עליהם מאד, ובצדק. היא גורמת לאנשים האחרים לחשוב. אותם אנשים שהופעל עליהם לחץ מניפולטיבי להאמין לדברי המנהיגים, נחשפים לעובדה שנעשתה כאן מניפולציה. גם אם נראה שדבריו של מאיר לא הביאו לדבר, זה לא נכון. הוא זרע את הזרעים.

בתחקורו את אופיר ומיכל על האורז הוא אומר שהוא מחפש את האנשים "הטובים". אופיר, לעומתו, מתייחס אליו כאל קלף בסך הכל. חשיבה אינטרסנטית וקרה, ששונה מחשיבתו של מאיר. אנשים כאלה הם אלו שמאפשרים למנהיגים כוחניים לשרוד ולהצליח.

יש לזכור, שתמיד יש מי שמעריך- אמנם בשקט ובסתר, אבל תמיד יש מישהו. במקרה שלנו זו מיכל, שאמרה כבר בפרקים הראשונים, שמאיר מדליק ושהיא נהנית במחיצתו.

בכל אופן, העובדה שמישהו חושף את המנהיגים מאיימת עליהם מאד, ובצדק. היא גורמת לאנשים האחרים לחשוב. אותם אנשים שהופעל עליהם לחץ מניפולטיבי להאמין לדברי המנהיגים, נחשפים לעובדה שנעשתה כאן מניפולציה. גם אם נראה שדבריו של מאיר לא הביאו לדבר, זה לא נכון. הוא זרע את הזרעים.

צפיה מהנה,

עָדית- יועצת ארגונית

ייעוץ ארגוני להתמודדות עם אנשים שמקשים עלינו

jane38@nana10.co.il