נו, אז הדיחו את בשבקין או לא הדיחו את בשבקין? תשובה עדיין אין, כי בערוץ 10 רוצים שתישארו עמם ותגיעו במלוא הרייטינג ל"הישרדות" של יום רביעי, אבל אתם רשאים לתהות: מה יישאר מערוץ 10 עד יום רביעי?

אם לשפוט על פי הראיונות שנתנו מודי פרידמן (במעריב ובידיעות אחרונות גם יחד) ויוסי מימן (הארץ), התשובה לגמרי לא טריוויאלית. הם חשים לגמרי צודקים, אבל רומזים שהם גם מפוכחים. ופכחון זה לא בדיוק הדבר שערוץ 10 צריך כרגע. זריקת חמצן מהרשות השנייה זו אופציה הרבה יותר מוצלחת.

בשבקין זה מותג, כמו שהוא העיד על עצמו במהלך הפרק של אתמול, אבל ערוץ 10 הוא הרבה יותר ממותג. יש לו תוכן ממשי, אפילו שיש נטייה לשכוח את זה. כלומר, נהוג לחשוב על הערוץ כעל אופציה לאנשים חושבים, כמעט כמו עיתון "הארץ" רק בלי השמאלנות המוגזמת. אתם אומרים למישהו "ערוץ 10" והוא יודע מה הוא מקבל: חדשות וריאליטי. וגם קצת ליאור שליין. וגישה כזו מעלה השאלה: בשביל זה להילחם?

התשובה שלי ברורה: כן כן וכן.

קודם כל, מהמקום האגואיסטי הקטן: אני אוהבת את חדשות 10. אוהבת לצפות בכל התוכניות של חברת החדשות הזו. לא סובלת את חדשות ערוץ 2 ולא רוצה להישאר ללא מהדורה בשמונה בערב. כן, חד וחלק: לא מוכנה לצפות ביונית וקושמרו. לא רוצה, לא אוהבת, לא חייבת. הדבר היחיד שאצפה בו יהיה "אולפן שישי" ודקת הסיכום העולמי במוצ"ש. וזה יהיה לי ממש עצוב. ממש לא אכפת לי כמה מיקי, יעקב, דני ושות' מרוויחים, כי בשורה התחתונה - לא של הכסף -אני אוהבת לראות אותם על המסך.

שנית, מהמקום הכללי: ערוץ מסחרי שני זה אחד הדברים הטובים ביותר שקרו לנו בעשור האחרון. סופסוף הגיעה אלטרנטיבה אמיתית, הגיע ערוץ שמגביר את התחרות ואיתה את הכמות ולעיתים גם את האיכות. כל הפקות המקור שראינו כאן בשנים האחרונות, זה לא בגלל העיניים היפות של היוצרים. וכל הריאליטי בהשקעה של מיליוני דולרים, זה לא בגלל שרוצים לשמח את עמישראל שחווה את אחת השנות הקשות בחייו (מיתון, מלחמה, בצורת). כל הדברים הללו הם בגלל שלהחזיק ערוץ זה לא רק זכות זו גם חובה. תמורת הזכות לשדר, ולהרוויח מפרסומות, חובה לתת תמורה לצופים. ולפחות ב-80% מהזמן אנחנו קיבלנו אותה. רק שעכשיו הוויכוח הוא עד כמה הזכות היא זכות, ועד כמה החובה היא חובה.

מצד אחד, המשקיעים בערוץ 10 מפסידים הרבה מיליונים כדי לעמוד בהוצאות ובהתחייבויות, כך שזו ממש לא זכות בשבילם להחזיק את הערוץ. הם אפילו לא מקדמים איזו מי יודע מה אג'נדה, כך שאין רווח משני. מצד שני, הרשות השנייה הציבה דרישות מנותקות מהמציאות ומהמצב הכלכלי שבו אנחנו חיים, כלומר החובות שהיא מטילה אולי חביבים על היוצרים אבל מאוד לא פרקטיים. עם כבוד לא קונים במכולת, ועם הפקות מקור לא משלמים על לוח שידורים*.

אז בגלל פער בין מה שמבקשים לבין מה שיכולים לתת, יכול להיות שייסגר פה ערוץ שנלחמו קשות כדי שהוא בכלל יקום. בהתחלה זה נשמע לי לא הגיוני, כמעט בדיחה. איזו שטות בשביל כנס השיווק  - כשאילן שילוח אמר שעד חודש מרץ ייסגר הערוץ, חשבתי  לעצמי "עוד פעם הבלון הנפוח הזה". אבל פתאום ראיתי דיווחים על הפגנות של עובדי ערוץ 10, שמעתי שמיקי ויעקב הלכו להיפגש עם שר התקשורת אריאל אטיאס, הקודקודים כאמור התראיינו לעיתונים, ורק אנשי הרשות השנייה התחפרו בתוך המחילה (או שמא יש לומר ברוח הימים: מנהרה) עד יעבור זעם. זה אמיתי לגמרי, והזעם לא יעבור. יותר מדי פעמים שיחקו עם ערוץ 10 ועם הקיום שלו, וזה כבר לגמרי נמאס. הגיע הזמן שמישהו יציג תוכנית עבודה רצינית ורלבנטית, יקבע שכל חצי שנה-שנה נפגשים כדי לבדוק את היישום, ולעולם לא יתפתה לפרפר את המערכת.

כרגע, מחכים לראות מי ימצמץ ראשון. נניח שמיקי מתפטרת? מייד הספינה מתחילה לשקוע. ובימים טרופים אלה, אנחנו באמת לא זקוקים לאסון. נניח שמישהו מעלה הצעה שמבטלת את ההצעה הקודמת שהתקבלה בוועדת הכנסת? כבר כולם מתחילים לחייך. חוץ מיוחנן צנגן אולי. אבל אני גם ככה לא מתה על האיש הזה.

* יכול להיות שההפקות הגדולות של הערוץ מכסות גם על ההוצאות של חברת החדשות, כלומר כל מה שלא חדשות מחזיק את החדשות, ומדובר באבן ריחיים. אבל זו לא מהות הדיון כרגע.

לבלוג של רב ערוצית