במסגרת מפגש סופרים וקוראים שכותרתו היה "חשיפה מהירה", שנערך בקפה הספרותי ביריד הספרים הבינלאומי בירושלים, בהנחייתה המקצועית של נועה מנהיים, זכיתי לכבוד הנדיר ולא רק ששמעתי דברים מפיהם של שני ענקי הספרות ההונגרית העכשווית, פטר אסטרהאזי וג`ורג` שפירו, כי אם יצא לי גם להחליף עמם מילות מספר והם חתמו עבורי בספריהם. מלבד השניים, השתתפו במפגש גם הסופרים תורבלד סטיין (נורווגיה), גבריאל קיפו (רומניה) וסנדרה פטריג`ניאני (איטליה).

הכבוד הוא אכן נדיר, כיוון שבביקוריי בהונגריה לא יצא לי לפגוש סופרים אלה שנהניתי הנאה רבה מספריהם, מה גם שלו מפגש דומה היה מתקיים במולדתם, הייתי מן הסתם נאלץ להזדנב בתור ארוך, כדי לזכות בחתימת ידם וספק אם הייתי מצליח גם לשוחח עמם. כאן, בירושלים היו רק מתי מעט שידעו מי הם אורחים אלה. עובדה דמוגרפית מעציבה היא, כי מספר האנשים שעדיין חיים בארץ וקוראים ספרות הונגרית, נמצא בירידה מתמדת. לעתים אני מרגיש את עצמי כאותו מוהיקני אחרון.

המשותף בין כל היוצרים שהשתתפו במפגש הנ"ל היה, כי הם בני ארצות קטנות (אם כי כאשר הנורווגי ציין שהוא בן הארץ הקטנה ביותר, הזכירה לו המנחה, כי כעת הוא מתארח באחת הקטנה משלו), לא אנגלוסקסיות ויצירותיהם - אם לדעת הממסד הספרותי הן ראויות לכך - מגיעות לידי קהל הקוראים הבינלאומי רק בתרגום. כפי שהתבטא אסטרהאזי, כשהמתרגם שואף לרדת לעומק כוונתו של המחבר, מתגלות כל השגיאות והמשפטים הסתומים, העמומים במקור הספרותי.

לדעתו, אדם הרוצה באמת ובתמים להבין יצירה ספרותית כלשהי, חייב לקרוא אותה בכל השפות אליהן היא תורגמה. אשר לסופר זה עצמו, הוא מעדיף את התרגום היפני, כיוון שאינו מבין אף מילה ממנו ואינו מסוגל אפילו לומר בוודאות מה היא הכותרת בעמוד הראשון ואיזה צירוף אותיות מציין את שם המחבר. 

פטר אסטרהאזי היה המעניין והצבעוני יותר בין שני הסופרים ההונגריים ולמרות שדבריו הועברו בסיועה של מתרגמת, חוש ההומור החריף שלו גרם הנאה רבה לקהל שומעיו. האיש הוא נצר למשפחה אריסטוקרטית ידועה באירופה. בימי מלחמת העולם הראשונה כיהן סבו כראש ממשלת הונגריה. במקצועו הוא מתמטיקאי, אבל ב-30 השנים האחרונות מתפרנס מכתיבה. הרומנים והסיפורים שלו זכו בפרסים רבים ותורגמו לכ-20 שפות. ככל הידוע לי, רק אחד מספריו המוקדמים, "פועלי עזר של הלב", תורגם עד עתה לעברית. באחד מספריו הידועים ביותר "הרמוניה שמימית", הוא מספר על קורותיהם של אבותיו מימי האימפריה האוסטרו-הונגרית - היידן חיבר חלק מיצירותיו בארמון משפחת אסטרהאזי - ועד להחרמת רכושם בידי השלטון הקומוניסטי. ספרו הבא בתור, "מהדורה מתוקנת", נוצר בעקבות הזעזוע שהסופר חש כשנודע לו, כי אביו שימש כמודיע של המשטרה החשאית הקומוניסטית.

יצירותיו של אסטרהאזי דומות לפאזל ומאופיינות על-ידי ציטוטים ממקורות רבים, רמיזות ליצירות אחרות, המובנות לקורא רק אם קלט את הרמז. העלילה משנית יותר עבור הסופר, הוא מייחס חשיבות רבה יותר לטכסט ושם את הדגש העיקרי עליו. 

לעבודותיו של ג`ורג` שפירו היהודי התוודעתי לראשונה, כשראיתי בבודפשט את הצגתו "האפלה", המתרחשת בתחילת מלחמת העולם השנייה ועוסקת בחרדתו של גבר יהודי, שאשתו הנוצרייה הרה, לגורל ילדם העתידי אם יחוקקו חוקי הגזע אנטי-יהודיים בהונגריה (כפי שאכן קרה). התפלאתי, כי אולם התיאטרון היה מלא מפה לפה וההונגרים עדיין דשים בפרשיות שהתרחשו לפני יותר משישים שנים. ידיד נוצרי אמר לי, כי מצפונם מייסרם על שסייעו בידי הנאצים להשמיד יותר מ-600.000 מבני ארצם. הלוואי וזה היה כך, אבל לדאבוני, האנטישמיות הרימה ראש מחדש בהונגריה ויהודים רבים מאלה המתגוררים בה, חוששים לגורלם.

לפני שנים אחדות קיבלתי במתנה את ספרו המונומנטאלי, בן 770 העמודים, "שבי", העוסק בנער יהודי, אורי, הגדל ברומא ומצטרף למשלחת העולה לירושלים עם כספי הקורבן לקראת חג הפסח. בירושלים הוא מסתבך, מוכנס לבית הסוהר ביחד עם שלושה אסירים, שמאוחר יותר מתברר לו, כי היו ישו הנוצרי ושני הפושעים שהועלו  לצלב ביחד עמו. כאשר אורי משתחרר מהכלא, הוא זוכה לסעוד על שולחנו של פונטיוס פילטוס, ביחד עם הורדוס אנטיפס. אחר-כך הוא מתגלגל לאלכסנדריה, מתגורר בביתו של הפילוסוף היהודי פילו ושורד פוגרום ביהודים. לבסוף הוא מצליח לחזור לרומא, עד לרציחתו של הקיסר קליגולה ואף עורך היכרות עם הקיסר הבא אחריו, קלאודיוס ומת מר נפש על שבנו יחידו התרחק ממנו נפשית.

בספר, שהסופר מגדירו כרומן הרפתקאות, הושקעה עבודה רבה וכתיבתו ארכה 12-13 שנים. למרות פרטים דמיוניים רבים, ניכר בו, כי התקופה כולה (30 עד 74 לספירת הנוצרים) וכל פרט היסטורי, ארכיטקטוני, גיאוגרפי, לשוני בה, נחקרו היטב. שפירו מחייה את התקופה לכל פרטיה הקטנים, החל מהאוכל שהאנשים אוכלים, סוגי המטבעות שבשימוש, תעלות הביוב הפתוחות המצחינות, עד שהנך מרגיש כנוכח במקום פיזית.

לדעתי, מן הראוי היה, כי ספר זה יתורגם לעברית, אבל ברור לי, כי האיש שיקבל על עצמו משימה זאת, יצטרך, מלבד ידיעת שתי השפות, להיות מומחה גם בתנ"ך   וההיסטוריה היהודית, הרומאית והמצרית העתיקה. עד היום הזה אף הוצאה ישראלית לא התענינה אצל שפירו בתרגום הספר לעברית. 

בסיום המפגש, ענו הסופרים לשאלות הקהל. אחת השאלות שציפיתי, שהתבקש, כי תשאל, התייחסה לקרובו הצרפתי של אסטרהאזי. כל המכיר את תולדות הציונות, שמע על קצין מושחת זה, שמכר את סודות מדינתו לגרמניה וטפל את האשמה על הקצין היהודי אלפרד דרייפוס. השאלה המביכה אכן נשאלה, אבל הסופר יצא מכל העניין בכבוד. לדעתו, קרוב משפחתו הצרפתי היה השפל שבנבלים והוא מתייצב בכל מאודו לצידו של דרייפוס.