מס' צפיות - 687
דירוג ממוצע -
קברט - תיאטרון הסיפריה / בית צבי / תיאטרון ר"ג
מאת: elybikoret 06/03/09 (09:02)

נאמן למסורת שלו לחזור מדי פעם על הצלחות העבר מציג מחדש תיאטרון הספריה שליד בית צבי לפרק זמן מוגבל את המחזמר קברט. חלק מהצוות בהפקות העבר התחלף אך הרמה והביצוע נשארו בדרגה גבוה מאוד. זאת הפקה זורמת, שוטפת, השזורה בפיזמונים חלקם ידועים מאוד המבוצעים היטב וריקודים נאים וטובים בכוריאוגרפיה מלאת סקסיות בחן.  

 

הפקה זו רצה בתיאטרון הספריה כבר מעל לשש שנים ואין לי ספק שתמשיך לרוץ ולחזור מדי שנה או שנתיים. קליף -סופר אמריקאי-דודי פרידמן-מגיע לברלין לכתוב רומן על העיר בשנות ה30 ערב עלית הנאצים לשלטון. ארנסט-טל וייס אותו פוגש קליף ברכבת מביא אותו לקברט שם הוא מתאהב בסאלי-עדי כהן- זמרת קצת מופקרת בקברט. הוא שוכר בהמלצתו חדר אצל גב' שניידר-דליה פרידלנד.  

 

בהמשך הוא מעביר חבילה שנמסרה לו ע'י ארנסט. לגב' שנידר מחזר-שולץ-אלברט כהן המחליט להציע לה נשואין. במסיבת האירוסין ארנסט שהפך לנאצי מציע לקליף להעביר חבילה נוספת. כאשר נודע לו השתיכותו המפלגתית של ארנסט מסרב ואוהדי המפלגה מנחיתים עליו מכות קשות.  

 

קליף רואה כי המפלגה הנאצית השפעתה מתגברת. ארנסט מיעץ לגב' שנידר לותר על הנשואין כי שולץ אמנם גרמני אך יהודי. סאלי המתגוררת עם קליף נכנסה בינתיים להריון וקליף מציע לה לקחתה לארה"ב. היא מחליטה לעשות הפלה ולהמשיך בקריירה שלה ולא לנסוע וקליף חוזר למולדתו-אמריקה.  ראשית כל זה מחזמר עם תוכן והמלל איננו בא רק כדי לקשר בין הפיזמונים והריקודים אלא הוא חשוב ומתאר את השינוי החל בברלין עם עלית כוחה של המפלגה הנאצית בגרמניה. יש בו סיפור מציאותי מהעבר הלא רחוק, אנושי ומרגש מאוד.

 

זהו מחזמר שיש בו הן מהבידור והן מהדרמטיות והמציאות שהיתה. שלא כמקובל במחזמרים הסוף כאן אינו עליז.  יחד עם זאת המחזמר שזור בשירים עליזים-מוסיקה-ג'ון קאנדר -פיזמונים פרד אב, ריקודים קצביים, סוחבים מעולים ובמידה מסוימת לא שיגרתיים-כוריאוגרפיה-עוז מורג ותפאורה יפה אך צנועה בהתאם למגבלות התיאטרון-במבי פרידמן. הבימוי של ארתור קוגן אינו מאפשר לך להשתעמם ולו לרגע. המחזמר תורגם בצורה נהדרת על ידי אהוד מנור.

 

 משחקו של המנחה-צביקי לוין מעולה. הוא כריזמטי, מקסים, יודע להנחות, לשיר, לשחק, לבדר. מלא מרץ ואנרגיה, סקסי עם נוכחות במה מרשימה. שחקן עם כשרון רב. סאלי-הפעם עדי כהן יש לה קול נעים, יודעת לשחק, אקסצנטרית במקצת, חוצפנית, אוהבת אך אינה מותרת על הקריירה שלה ומולדתה. פרויליין קוסט-ברייני פירסטנסרג טובה מאוד, רב גוונית ויודעת להציל את המצב ברגע הנכון.  קליף-דודי פרידמן הוא בהתחלה תמים אך מהר מאוד רואה את המציאות החדשה ופועל בצורה הגיונית בהתאם. משחקו שקול מחושב כפי שמחושבים צעדיו. סנטימנטלי בשומעו שסלי בהריון ומוכן לכל כדי שהילד יולד גם אם אינו בטוח במאת האחוזים שהוא אביו. ארנסט-טל וייס יודע לשכנע ורואים את המהפך שחל בו עם עלית כוחה של המפלגה.  

 

דליה פרידלנד היתה מעולה. נעים היה לראותה משחקת את תפקיד פרויליין שניידר בחן בהתחשבות וברגש. היא הוכיחה שוב שכוחה עדיין עמה ואין קשר בין הרגשה וכשרון לגיל כרונולוגי. אלברט כהן טוב מאוד בתפקיד המחזר מלא רגש ואהבה, חינניות, גנטלמניות וכשרון. משחק רגשני ויחד עם זאת נימה קטנטנה של הומור. מלא מרץ, כח וחן . ראית המציאות של שולץ תפקיד אותו מילא לא היתה הצד החזק שלו. הלווי המוזיקלי היה חי ובוצע היטב על ידי 5 נגנים בכלים שונים.  

 

לראות או לא לראות: שעתיים וחצי של הנאה שלמה בביצוע מקצועי תוסס של כוחות צעירים בתגבורת שחקנים ותיקים לא פחות תוססים, חן נעורים ומרץ רב. מומלץ ללא כל הסתיגות.

הכותב הוא הבלוג יעסוק בביקורת שלי ורשמים אישיים שלי של הצגות תיאטרון מופעים אופרה בלט קונצרט וכו הכל קשור למוצג על בימותינו כאמור הכל רשמים אישים בלבד אשמח לקבל רשמים של אחרים

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות לכתבה זו התקבלה תגובה אחת לקריאת כל התגובות ברצף
1.
ראיתי את ההצגה הזו פעמיים
דן 04.07.09 (19:55)