|
הישרדות איי הפנינה, פרק 23 - מאד'ר פאקר
המאד'ר פאקר של האי, עושה מנחם בן וחושף את כל הצבועים והבכיינים שמסביבו וזוכה לצל"ש של הפרק. איתי ממשיך לשלוט באתגרים ונטע-לי ממשיכה לעצבן את כולם וההפקה, מורחת משימות מעניינות וחבל. סיפור הפרק בפנים...
סוגרים קצוות בפרק הקודם ,השמש שקעה על נוכחותה של אפרת, הלא מתווכת שאינה ממנהטן, באיי הפנינה. היה זה מהלך נשי שאין לו שום קשר למשחק, אפרת לא ידעה מתי לשתוק ומתי להשאיר את האמת לעצמה ופתחה את הפה על בן זוגה של נטע-לי. זה היה קו אדום בשביל החזרזירה שהתפרצה לדלת פתוחה וחברה לבני קניבה על מנת להדיחה. הפרק של אתמול נפתח בסגירת מעגל לפרק הקודם כאשר נטע-לי אומרת "קמנו בבוקר שלאחר מועצת השבט, אני קמתי עם חיוך גדול על הפנים, ידעתי שסימנתי וי על המטרה שלי". לחרדתי, החזרזירה ליוותה את המשפט הזה בצעד שנוי במחלוקת בו היא תלתה את התמונה שעמדה במרכז המריבה, התמונה של החבר הזקן והשמן שלה (הידוע בכינויו סבא של צביקה פיק), על הקיר של המחסה השבטי. הדבר היחיד שניחם אותי בצעד זה של סימון הטריטוריה זה העובדה שהיא לא הרגישה צורך להשתין מסביב למחסה. נקודת אור לא אחת דיברתי על הבעיה בליהוק לעונה הזו שהשאירה אותנו לאחר האיחוד עם שפע מתמודדים חיוורים ומשעממים. הבעיה הזו הביאה אותי לצעד נואש בו התחלתי להעריך אפילו את אריק הנחש הגדול של המשחק שהאסטרטגיות שלו התחילו להיות יעילות והביאו אותי לסלוח לו על החפירות הבלתי פוסקות ועל ההוויה המוגבלת שלו על האי. אותו שעמום מביא אותי בפרק הזה לתת צל"ש למאד'ר פאקר של המשחק, הכוסית עם הפה המלוכלך, הפיראט עם לבן האבן, איגור. משפטי התוכחה הקבועים של איגור נגד כל החלשים, הצבועים והבכיינים שמקיפים אותו על האי, נראו לי עד כה כמו רוע חסר כיסוי, בעיקר כשבאתגרים איגור היה מצליח כמו אחרונת הבנות המוגבלות. אבל פתאום, אתמול, אחרי תקופה ארוכה של שעמום, זרחה השמש מבחינתי על גישתו של איגור. פתאום ההשמצות שלו נגד חבריו נראו לי הגיוניות כמו הבכי של הסלבס על הצורך שלהם להתמודד עם מנחם בן עשרים וארבע / שבע. כשאתה נאלץ לחיות עם מנחם בן ואתה פוסל את האופציה של לחסל אותו, כל מה שנשאר לך זה לבכות. באותה מידה כשאתה מוקף בחבורה של כלומניקים משעממים ואתה פוסל את האופציה של לגמור עליהם עם המאצ'טה, כל מה שנשאר לך זה להיכנס בהם מילולית. ברור לי שאיגור גם שקל את אופציית המאצ'טה אבל כשזו נפסלה, נשאר למאד'ר פאקר של המשחק רק להגיד להם את האמת בפנים ועל כך למדתי סופסוף להעריך אותו. אי אפשר שלא לסיים ולומר שסביר שאיגור עומד לשלם על הגישה הבלתי מצנזרת את דעותיו, בדיוק כמו אפרת אבל לפחות בינתיים הוא יוצר עניין מה שאי אפשר להגיד על חבריו. פינת המאד'ר פאקר אז מה הוא אמר?
- איגור מתעצבן על הבנות שבגדו בו ובעידן וחברו לקניבה בכדי להעיף את אפרת - "אני פשוט לא יכול לשבת פה ליד הבנות האלה, אז אני הולך מפה. אני לא יכול להסתכל על הזוהמה הזאת. שתי מעפנות, אני לא יודע איך נתנו להם לרכב על הגב שלנו". צודק, רק ב"הישרדות" שתי כלומניקיות יכולות להתעצל ולשלוט כל הדרך אל השלבים הגבוהים במשחק.
- אריק המלשן מוסיף - "הוא קרא לבנות זבל מלוכלך שצריך להעיף מהמחנה". על זה איגור היה אומר, יה מלשן זבל, לא רוצה לשבת לידך.
- איגור עונה לנטע-לי שאומרת לו שהוא דיבר עליהן בצורה מעליבה - "זה מאוד מעליב ואני עושה את זה עם ביקורת את מבינה? לא סתם. אני פשוט מדבר לבוגד בצורה כזו". עכשיו הכל ברור, זה היה מעליב אבל עם ביקורת.
- איגור מדליק את עצמו - "זה פוגע בי שבכלל דיברתי עם הזבל הזה, זה פוגע בי. אני לא יכול לשבת שם, בא לי פשוט לתת להם כאפה לכל אחת". חבל שהוא לא הלך על זה.
- במשימת הפרס כשהיה צריך לשבור כדי חרס עם אבנים - "נכנסנו לאטרף, אינתיפאדה, לא רואים בעיניים, זורקים אבנים". במקום כד אני רואה את הפנים של נטע לי". מעניין איך הוא לא נבהל. אין ספק שהוא גיבור.
- כשכולם מקבלים מכתבים ובוכים את נפשם לדעת איגור אומר - "מצחיק כאילו, כולם חוזרים בכזה בכי ובכזה אטרף ואני מסתכל עליהם ואני לא יודע מה לומר להם כאילו. וואלה, אני לא פה בשביל זה, אני פה בשביל להיזרק על האדמה הזאת, אני פה בשביל לנצח את כולם, ללעוס את כולם, לאכול פה את כולם. מכתב מאמא ברוסית, אני לא מתרגש מזה, אני אומר לכם בשיא הרצינות, לא מזיז לי הדברים האלה, אני מאד'ר פאקר, זה לא מזיז לי באמת". גם לי היה בא להקיא מהרגשנות שלהם מהמכתבים והערכתי מאוד את דבריו של איגור רק התפלאתי שהוא אמר "לא ידעתי מה לומר להם כאילו" ולא נכנס גם בהם.
- איגור כטוב לבו בבירה, מספר לעידן שהייתה לו בחורה מדהימה שלוש שנים וכשעידן שואל "התחלת איתה" אומר "צבטתי לה בטוסיק ואז ככה...". איזה גבר רגיש הוא, גם מחוץ למשחק.
- והמשפט של הפרק - "אנשים פה בסרט, אבא, אמא, קוסקוס, איפה הדגים החריפים של סבתא... שמחה. וואלה רבאק אנחנו פה כולה חודשיים, זה אין למה להתגעגע, אני לא יודע מה אנשים מנפחים את זה כל כך פה, אולי הם באמת ילדות קטנות. מילים כדורבנות.
אז איגור מקבל את הצל"ש של הפרק ונטע לי מסכמת את דעתה על איגור ומזכירה לנו בצד של מי להיות - "בנאדם מגעיל, בנאדם שמינימום יכול להביא לי, להיות שליח של הפרחים, להביא לי פרחים הביתה, זה מה שהוא יכול והוא יודע את זה". כושר הביטוי שלה כל-כך נפלא שאני מתחיל להבין למה היא חושבת שהשמש זורחת על התחת שלה. אגב, היא לא התכוונה ל"מקסימום" יכול להיות השליח? המשפטים של הפרק
- "נטע לי היא הבנאדם הכי לא יציב באי. פתאום נוצר מצב שאני צריך לרדוף אחרי הפרינססה הזאת בשביל הקול שלה. תתקדמי בחיים, את והקול שלך ביחד, אני אשיג אותכן כבר". עידן, מביא גרסא מתונה יותר של דבריו של איגור על הבנות.
- "כמה סמלי היה הסיפור, הבחור הכי נחוש בעולם, מנצח במשימת מוטיבציה" - יואב, מתלהב מעידן שניצח במשימת הפרס אחרי שהיה בפיגור גדול מול האחרים.
- "אם עידן היה קצת חכם הוא היה חולק את הפרס שלו עם הבנות, איגור גם ככה בכיס שלו" - אריק, ממשיך להבין את המשחק יותר טוב מכולם ומתפלא על עידן שהחליט לחלוק את הפרס עם איגור בלבד.
- "תמיד אמרתי אני אשמח להיות היד הימנית של מנהיג דגול כאילו וואלה וזה מה שקרה פה. איגור מפריז בסופרלטיבים על עידן ולא שוכח לשלב במשפט "כאילו" ו"וואלה" כמו בכל משפט אחר שהוא מוציא מפיו. מעניין מה הוא עושה למנהיג עם ידו הימנית?!
- "למדתי את הציור בשתי שניות בעל פה. זה משהו שאני יכול לעשות בקלות" - אריק לפני משימת הפרס. מישהו מתפלא שבמשימה עצמה זה הפך ל "אני שיודע ספרי רפואה בעל פה לא מסוגל לזכור חמישה ציורים בעל פה".
שמנו לב
- שאיגור ועידן ירדו על כל הבירות והנאצ'וס ממשימת הפרס אבל לא שכחו לחזור למחנה עם מנחה, צלחת בוטנים בשביל הקופים האחרים.
- שאף אחד לא חשב שנטע-לי יכולה ללכת למשימת הבחירה בין טובתה לבין טובת השבט. איכשהו לא חשבו שהיא יכולה להביא את טובת השבט, אבל מסיבות אחרות מאשר אופיר (שהתוודה מיד שהוא יבחר בטובתו, מי אמר שהוא אסטרטג?)
- שאחרי שעידן חזר מהמשימה גם היא אמרה שטוב שהיא לא הלכה. בקיצור, יודע השבט נפש חזרזירתו.
- שאחרי כל מה שאפרת אמרה בשבוע שעבר, המכתב של בן זוגה של נטע-לי היה קר ומרוחק ולא סיפק לה את המילים החמות שהיא הייתה צריכה. האם ההכחשה מתחילה להרים את ראשה?
- שבן זוגה כתב לה "אל תחשבי על הזכייה כמטרה שמקדשת את כל האמצעים, הדרך לפעמים חשובה יותר מהפרס" או בקיצור, אני כבר אממן אותך.
- שנטע לי אמרה על המכתב "חברויות נמדדות ברגעים הקשים". האם היא התכוונה לרגע שבו נפנפו מולה את נועם טור?
- שאופיר אמר שאמא שלו דומה לו.... "בתחמנות ובאסטרטגיות". ושמח שהיא לא כתבה לו "העיקר זה החוויה וכל הבולשיט הזה"
- שאמא של מירית כתבה בדיוק את מה שאמא של אופיר לא כתבה "תחזרו בשלום ואהבה כי זה רק משחק" וכל הבולשיט הזה
- שעידן התמודד די בקלות עם הנחשים בתיבת המכתבים, אבל לא מצליח בכלל להתמודד עם הנחשים שמסביבו על האי
- שאיתי שוב זכה בחסינות ועדיין המטומטמים מסביב חושבים שגיא ועידן הכי מאיימים
- ששתי המשימות, גם זו של הפרס וגם של החסינות היו מורכבות ומעניינות. הגיע הזמן.
- שכל משימה הראו לנו במשך 40 דק' ברוטו. לא שמעו על המושג "עריכה". עד שעשו משהו אחד טוב הם באים והורסים.
- שההפקה ממשיכה עם הטמטום של משימת הווטו. עד שעשו משהו אחד טוב הם באים והורסים
בפרק הבא משימה עם טרנטולות ואיגור ממשיך להיכנס בנטע-לי וגם פותח את הפה עליה במועצת השבט. האם זה שוב מעיד שיעשו לו מעשה אפרת? נחכה ונראה.
רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן
גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.
תגובות |
למאמר זה התקבלו 0 תגובותלכתבה זו התקבלה תגובה אחתלמאמר זה לא התקבלו תגובות |
לקריאת כל התגובות ברצף |
|
|