אחרי כל מה שראינו מתחיל תהליך נקמות- הקבוצה נוקמת במנחם ומרעיבה אותו. מנחם מתנקם בעדי וחושף את הדימוי האמריקאי, שהיא מנסה לסגל לעצמה. עדי, שאמרה את עניין השחורים כבדרך אגב, ולא התכוונה לעשות דבר בעניין הזה, משנה את דעתה, אחרי הביקורת של מנחם, ומחליטה להתעקש על עניין השיר. היא הולכת למקום בו מנחם לא יוכל להפריע לה להתבטא- חדר האח הגדול. שם היא מנקה את תדמיתה מחשד למסיכות (אני גרה כבר עשר שנים בארה"ב), ומנסה להנציח את תדמיתה המוסרית כשהיא מתעקשת שחייבים לשנות את המילה "שחורים".

(מצד אחד- מנחם)

לכוכי- "את לא מבינה מה שיוצא לך מהפה", "את לא מפותחת", שזה בעצם ניסוח מיתמם ללא משכילה. כוכי עונה לו משהו פתוח- "כזה אדם צר""כן, ואתה מפותח". לעדי- "את בורה". "להלשין ולשקר" "זה האופי שלך, כדאי שתתוודעי אליו". עדי לא עונה.

אף אחד שם לא מסוגל להחזיר באותו מטבע, כי זה לרדת לרמה נמוכה מדי, ולכן כולם פורשים נעלבים. איכשהו, אמיר מסוגל להגיד למליץ, שהוא פה בזכות מישהי, (ומליץ יכול להשיב לו) אבל למנחם הוא לא מסוגל. העלבונות של מנחם הם יותר על תכונות אישיות קבועות. העלבונות שמליץ ואמיר הטיחו האחד בשני היו על דברים בני חלוף כמו על קריירה מדשדשת (שיכולה מחר גם להמריא), ועל זה שמישהו הוא עדיין לא ממש סלב בפני עצמו. מנחם, לעומתם, מדבר על חוסר אינטליגנציה. זה כבר משהו שקשה לשנות, ותכונות שקשה לשנות, שנאמרים קבל עם ועדה לפני המצלמות, הם בעלי השפעה רבה מדי. זה כמו הוצאת דיבה. זה גם לא טיעון ענייני, שקשור לשום דיון. וזו לא חוכמה גדולה. כל אחד יכול לזהות איזה חסרון מבייש באחר ולחשוף אותו. לכן, כשאתם נתקלים באדם שמשתמש בדרך הזו, ואתם לא רוצים להשתמש בדרך הזו- חישפו אותו. תגידו שזה מה שהוא עושה, כי עצם החשיפה של מה שהוא עושה תחליש אותו.

(מצד שני- מנחם)

ולמרות כל זאת, מנחם מצליח, כי לא כולם נגדו, והשאלה היא מדוע. הסיבה היא שמנחם, במעשיו, פונה רק אל הכוחניים ומתריע על הכוחנות המוסווית של דיירים מסויימים בבית. על המאפיה, על המעמדות, על הבידוד של השונה. כוחנות שהיתה יכולה לשכון לבטח במחשכים, ולא היינו, אנחנו הצופים, יכולים לדעת עליה אפילו עד סוף הסדרה. כמו שבארגונים מסויימים- עבודה, משפחה וכיו"ב, יש כוחנות מוסווית, והארגון ממשיך להתקיים, כך גם פה. רק שפה יש אדם אחד שלא פוחד- לא פוחד מהבדידות ולא פוחד מההדחה. רק אדם כזה יכול להביא לשינוי, וזה אכן מה שקורה פה. כי אם מנחם לא היה גם אנו היינו נשבים במראה השמח והמלבב של דיירי הבית, שנראים נהנים. אבל מכיון שמנחם פה, פתאם פנינה, שאחרת היתה צריכה להתחנף כל המשחק, מעזה להגיד לגיא שהוא אוהב כוח, ולעדי שהיא נוטה להלשין.

במריבה עם מאיה שימי מבקש מפנינה, שלא תעצור את מנחם כדי שיראו מי מאיה באמת. כשאמיר מודיע להוריד את התחפושות, פנינה אומרת: "למה, אתה זה שנותן את ההוראות פה?". מנחם הפך את מבנה הכח הראשוני. בדרך כלל במקומות עבודה אדם כמו מנחם מפוטר מיד כדי ששאר העובדים לא ישמעו את האמת.

מנחם יודע שהם לא יכנעו מיד. הם הרי אנשי כח. הם ניסו חרם, ניסו עלילת מין. הם ימשיכו לנסות.

כוכי: "בן אדם אחד לא יעשה פה טרור. יש פה רוב של אנשים...". כן, יש פה רוב. כוחניים תמיד יוצרים רוב לפני שהם מתחילים לרדות. אבל הפעם הם לא מצליחים.

מה שחשוב לציין הוא שאף אחד מהמחנות לא מרגיש חזק מול השני. בכלל, בכל מקרה של שעיר לעזאזל או של התעללות, אף אחד מהצדדים, כולל הצד המתעלל, לא מרגיש חזק, ולא מרגיש שהצד השני חלש.

בסופו של דבר, הצופים פחות חומלים על מחנה אמיר, והוא סופג שתי אבידות- כוכי ("הבוס" ובת בריתן של מאיה ועדי) ודניאלה (בת בריתם של אמיר ושל אחותה שרונה, בת זוג של גיא). החברות של אמיר עם דניאלה יותר חזקה מאשר של אמיר ושרונה. שרונה גם יותר נוטה לניטראליות בין מחנה אמיר למחנה מנחם. גם בין מאיה לעדי לא נראו יחסים מיוחדים. במחנה אמיר ישארו אמיר-מאיה-גיא-עדי, במבנה הקווי הזה (בניגוד למעגלים, משולשים וכד'). מבנה קווי קל יותר לשבור. במחנה מנחם המבנה הוא- מנחם-שימי- פנינה במבנה משולש, כשהם מאוחדים נגד "הילדים החצופים". בתווך קורין ושרונה.

בברכה,

עָדית ג'אנה

ייעוץ ארגוני להתמודדות עם פוליטיקה ארגונית

ייעוץ אישי להתמודדות עם אנשים שמקשים עלינו

http://www.lila.co.il/users/adit/?l=hebrew