שלושה חברים מזה כשלושים שנה עולים על במה אחת, וכל אחד מהם הינו מוכשר בתחומו - יאיר לפיד כסופר, כעיתונאי, כמחזאי וכמגיש טלוויזיה, רמי קלינשטיין כמוסיקאי וזמר ותמיר הרפז כמוסיקאי. שיתוף הפעולה בין שלושתם הוביל ליציאת המופע "לא סופי" על שם הטור השבועי של יאיר לפיד בעיתון "ידיעות אחרונות", ובמופע מתברר שרעיון המופע מלווה אותם מזה שנים, והסיבה שהם החליטו על העלאתו הייתה העובדה שהבינו שהם "בגילנו...". על פניו נשמע שהמופע מיועד לבני 40 ומעלה, אך נהפוך הוא - המופע לדעתי יכול לגעת בכל אדם בוגר באשר הוא.

אני מחסידי כתיבתו של לפיד, מודה, ולמעשה מיד כאשר אני מתעורר בימי שישי בבוקר, אני פותח את מוסף "7 ימים" בעמוד השני וקורא את הטור השבועי, אשר לו חיכיתי כל השבוע. יתרה מזאת, הספרים שכתב ומחזה הביכורים שלו המוצג בימים אלו בתיאטרון הקאמרי, "הגיל הנכון לאהבה", הם איכותיים וייחודיים. קלינשטיין, כמובן, מזה שנים נחשב כאחד הזמרים והמוסיקאים המובילים בישראל, לאחר שכתב והלחין מאות שירים עבורו ועבור אמנים אחרים, ובמיוחד עבור ריטה. תמיר הרפז מוכר לרוב כחלק מהביטוי של לפיד "תמיר והלהקה", אשר היה פותח את תוכנית האירוח שלו, אולם גם הרפז הוא מוסיקאי ונגן מוכשר.

במסגרת המופע יאיר לפיד פוצח במונולוגים פרי עטו, ובדומה לטור השבועי שהוא כותב, כל אחד מהם עוסק בנושאים אשר מלווים אותנו בחיי היום יום - גיל, זוגיות, דיאטה, צבא ומילואים, מוות, מערכות יחסים, הפער בין הדורות, חברות, ישראליות ועוד. בעיניי, סוד הכתיבה המבריקה של לפיד הוא בפשטות, באמת, באנושיות וביכולת שלו לגעת בכל אחד מקוראיו או משומעיו ולרגש אותם, ומלבד זאת הוא מיטיב לתאר במילים שנונות ומלאות הומור כל נושא עליו הוא בוחר לכתוב. כמו כן, במופע הוא מתגלה כמגיש מצוין של הרפרטואר שלו, ושובר לחלוטין את התדמית המעונבת והרצינית, אשר מזוהה עמו בעקבות מינויו למגיש התוכנית "אולפן שישי", ולדעתי אף יוצר לעצמו תדמית משוחררת יותר מבעבר.

בין המונולוגים של יאיר לפיד משולבים לסירוגין מיטב שיריו של רמי קלינשטיין - "עוד לא תמו כל פלאייך", "הניחי לי", "אין כמוה", "כל מה שתרצי", "עניין של זמן", "תפוחים ותמרים", "ביום של הפצצה" ואחרים - וכל אחד ואחד מהשירים מתאים למונולוג שהיה לפניו באופן מושלם. יתר על כן, חלק מהשירים הם תוצר של יצירה משותפת של שניים מהם או של שלושתם - "עוד נסיעה" (מבוצע לראשונה על הבמה כשיר המקורי הראשון שכתבו לפיד והרפז עם לחן של קלינשטיין), "צעיר לנצח" (אותו לפיד תרגם ע"פ שירו של בוב דילן) ו"שיר אהובת הספן". מעל לכל, קלינשטיין מוכיח שוב כי הוא מוסיקאי וזמר מהשורה הראשונה, ומפגין ביצועים וירטואוזיים, מלאי רגש ולהט.

תמיר הרפז הוא צלע דומיננטית פחות מבחינה ורבאלית, אולם הוא מנגן לכל אורך המופע, ומלווה את המונולוגים של יאיר לפיד בנגינה בגיטרה לצדו של קלינשטיין שניגן על הפסנתר. הרפז מתאר את ילדותו ואת נעוריו בריו דה ז'נירו בברזיל, ומפגין בנגינתו את מידת ההשפעה הרבה של המוסיקה הברזילאית על היצירה שלו. כמו כן, הוא מביא לידי ביטוי את כישרונו הרב בנגינה על גיטרה במיומנות ובשליטה רבה.

סיכום : חיבור מצוין בין שלושה יוצרים מוכשרים, מצחיק, מרגש ובעיקר מלא אמת. אל תחמיצו!