צילומים-אלי ליאון תיאטרון קליפה נוסד לפני כ14 שנה ע'י עידית הרמן ודמיטרי טולפנוב המנהלים אותו עד היום. המיוחד שבתיאטרון זה הוא שהוא משלב בהצגותיו מלל,מחול,מוסיקה,בובות, קרקסאות וכו'. העונה הוא גם הופיע עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית ב"פולחן האביב" מאת סטרוינסקי. זהו תיאטרון חזותי במלוא מובן המילה. התיאטרון מציג כעת מחדש את הצגת הילדים "מה קורה עם שבתאי " המיועדת לילדים בגיל בין 3-6.  

אולם התיאטרון בהצגה בה היתי היה מלא עד המקום האחרון ובצדק. זאת הצגה שהיא חזיון צבעוני מלא תנועה, קצב,מחול,תעלולים,פעלולים,בובת כלב, עם מוסיקה מכל הסוגים החל בקלאסית וכלה במודרנית, הן מוסיקה שקטה והן קופצנית.   הילדים כולם היו מרותקים למתרחש על הבמה,הרגישו כאילו והם חלק מההתרחשות וכאשר מישהו מהשחקנים שאל שאלה או העיר הערה מיד זכה לתשובה או תגובה מאחד הילדים כאילו והן היו מיועדות לו אישית.כל הילדים ישבו לאורך כל ההצגה הנמשכת שעה ללא כל הפרעה,ללא כל רישרוש או זימזום או אי שקט.

שקט כזה הנו הסימן המובהק ביותר להצלחת הצגת ילדים בקרב הילדים. זהו תיאטרון שלשחקנים יש עוד תפקידים אחרים בהצגה בנוסף למשחק. כולם מעורבים בעשיתה והצלחתה. אורית ברגמן כתבה ועיצבה את ההצגה אך היא גם אחראית על התפאורה  שהיתה צבעוניות ביותר,מתחלפת לעתים קרובות ואינה מאפשרת לעין להתעייף כשרואים אותו דבר זמן רב.היא היתה כולה גם מצויירת וגם תלת מימדית.עידית הרמן עיצבה את התלבושות היפות ,המגוונות והצבעוניות.  

שבתאי -הכלב היה אלון שוובה והוא ביחד עם מיכל הרמן שהיתה גם השכנה תושיה  היו גם הבמאים והכוריאוגרפים. התאורה-אסי גוטסמאן עזרה ליצור את האוירה המתאימה בכל סצינה וכל מעמד. טולפנוב היה גם אחראי על הבובות והאביזרים ויצר כלב -בובה נהדר שהופעל בכשרון רב ע'י עמליה-הילדה-לי מאיר. השתתפו עוד בתפקידי חבריו של שבתאי בתפקיד קולי- טקנורי קאווהרדה ו זהר כהן-כחול קטן. משחקם של כולם היה חביב ביותר,שובב,מלא תנועה,ריקוד,קצב,השתוללות מאורגנת.היתה גם  אקרובטיקה והכל הקסים את הקהל הן הצעיר והן מלוויו.  

תוכן המחזה פשוט,מובן עם מסר מסויים. עמליה הולכת לגן כל בוקר אך היא אינה צריכה לדאג כשמשאירה את שבתאי- הכלב לבד בבית. בזמן העדרה הוא משתעשע עם חבריו עורך להם מסיבות,אוכלים את מה שיש במקרר,מפריעים לשכנה החביבה הדורשת שקט ומבלה את זמנו לא פחות טוב מאשר הילדה בגן.   זאת הצגת ילדים מקסימה שלא רק ילדים יכולים להנות ממנה.    

לראות או לא לראות: הצגה עשויה בטוב טעם,מבדרת,משעשעת,רב גוונית,מלאת קצב,שמחה,תנועה, המשלבת תיאטרון בובות,טקסט, מחול,מוסיקה ועוד. מומלצת ביותר.