לפני מספר שבועות נתקבלה מעטפה במשרד המערכת של הוצאת הספרים השייכת לי ובתוכה פרי עטו של מחבר אלמוני המעוניין להוציא לאור רומן שכתב.

לאחר שהדפים המודפסים נקראו והוחלט שהם לא מתאימים להוצאה לאור, החזרנו אותם בדואר ישראל לבית הכותב בתוספת מילות עידוד חמות ובתוכן המלצה להמשיך ולשלוח את כתב היד האמור להוצאות לאור אחרות.

לאחר מספר ימים נתקבלה במערכת שיחת טלפון מהכותב האלמוני שביקש שנשקול 'לשנות את רוע הגזירה'.

הבהרתי לו בנימוס שלא מדובר ב'גזירה', אלא בהחלטה מערכתית של הוצאת ספרים אחת בלבד והוא בהחלט יוכל לנסות ולהצליח במקום אחר.

למענו ולמען יוצרים אחרים שפרי עטם נדחה על ידי הוצאת ספרים כלשהי, אני מבקש לכתוב את הדברים הבאים...  שלחת את פרי עטך להוצאה לאור וקבלת מכתב תשובה מאוד מנומס שמהותו 'לא בבית ספרנו'?

כמוציא לאור המנהל הוצאת ספרים המקבלת עשרות מעטפות בכל שבוע ובתוכן פרי עטם וחלומותיהם של כותבים רבים, אני מבקש לעודד אותך במספר סיפורים מוכרים מן העבר...

ארנסט המינגווי, חתן פרס נובל לספרות, נדחה בראשית דרכו על ידי לא פחות משלושים ושניים מוציאים לאור. רק המוציא לאור השלושים ושלושה התרצה, מה שמוכיח שלעתים העקשנות משתלמת.

לולדימיר נבוקוב המליצו "לקבור את 'לוליטה' למשך אלף שנים ולגשת בדחיפות להסתכלות." מוציאה לאור אחרת (מהוצאת סיימון ושוסטר היוקרתית) כתבה בתגובה : "לא אשים את שמי על הספר המזוהם הזה".

לאוסקר וויילד השיב מו"ל בלעג: " אדוני היקר, קראתי את כתב היד שלך. הו אדוני היקר."

לג'יימס ג'ויס כתב המו"ל בתגובה על "יוליסס" : "כתב היד שלך ארוך מידי ויקח שנתיים להדפיסו. לכן ביקשתי מהמשרתים להחזיר לך אותו."

ד.ה. לורנס שלח את "מאהבה של ליידי צ'טרלי" למו"ל וקיבל את כתב היד בחזרה בצירוף המלצה "אל תפרסם את הספר הזה, לטובתך."

גוסטב פלובר הגיש את 'מאדאם בובארי" שלו לעיונה של הוצאת ספרים ובתשובה שקיבל נרשם: "קברת את הרומן שלך תחת ערימת פרטים כתובים היטב, אבל מיותרים לחלוטין".

מרסל פרוסט, מחבר רב המכר הנודע "בעקבות הזמן האבוד", סיפר שנדחה בלך ושוב על ידי מו"לים רבים ובסופו של דבר החליט לשלם עבור ההוצאה מכיסו.

אדגר אלן פו קיבל מכתבי תשובה שליליים ממוציאים לאור רבים והתחנן במכתב חוזר לאחרון שביניהם: "אני מוותר על כל התמלוגים. תוציא לי את הספר, תן לי 20 עותקים לחלוקה בין חברים וקח את כל הרווחים לעצמך".

ג'ון לה קארה, מחבר ספרי מתח רבים, נדחה בראשית דרכו על ידי מוציאים לאור רבים. את ספרו "המרגל שחזר מן הכפור" דחה מוציא לאור מסויים בנימוק: "אין לך עתיד כסופר".

ג'יימס אורוול, מחבר "חוות החיות" נענה ש"סיפורי חיות לא ימכרו בארצות הברית".

ג'וזף הלר, מחבר רב המכר הענק "מילכוד 22", קיבל 13 דחיות, והאחרונה הגיעה מהוצאת ספרים שצירפה הסבר "זה לא יפה לצחוק על המלחמה, וממילא זה לא יימכר".

דוגמאות נוספות ברוח דומה קיימות בשפע.

כמוציא לאור אני ממליץ לך לא לוותר ולהמשיך ולשלוח את פרי עטך למו"לים נוספים. מי מהם אולי יגלה עניין בכתבייך.

אל חשש...ממילא יהיה לך קשה מאוד לשבור את שיאו העולמי של וויליאם סארויאן (שהפך לאחד הסופרים האמריקניים המפורסמים ביותר) שצבר לא פחות מ...7000 מכתבי דחייה ממוציאים לאור.

מכתבי הדחייה נערמו בביתו לגובה של למעלה ממטר.

בברכה ובהצלחה,

חנוך סער-מו"ל

הוצאת סער