לא מזמן הייתה כתבה ב"הארץ" על חנוך לוין ונשאלה השאלה "איך זה שהמחזאי התל-אביבי שהכי מזוהה עם תל-אביב, לא הזכיר אותה במחזותיו ואפילו לא פעם אחת?"

התשובה לדעתי ברורה - לוין מתרחק מהמציאות כדי ליצור אותה מחדש תחת פריזמה פואטית, סוריאליסטית לעיתים וכביכול נצמד לאמת שלו על-ידי אמנות שהיא רק חיקוי של המציאות וכך גם עשה עם תל-אביב והדוגמא שנתנו שם, על אזור שמאד מזכיר את גן העצמאות, אבל גם שניתן לפרש את המיקום במחזה אחרת, עובר.

 ספרים, סדרות טלוויזיה, מערכונים ומחזות שיש בהם עיסוק קונטקסטואלי מדי ,פוליטי ואקטואלי נחותות בעיניי.

הסוריאליזם והפנטזיה מתייחסים לתופעות ודילמות מחיינו היום-יומיים ואפילו מביאים איתן תובנות מפתיעות, מקוריות וחשובות על החיים שלנו - אבל הם לא עושים את זה בצורה זולה ו"מקיאים" את מה שקורה ביום-יום האישי והפוליטי אחרי שבכלל לא לעסו. מחזאים כמו לוין, סופרי הפנטזיה והמד"ב וגרוריהם, הם אלו שעושים משהו מעניין יותר, חזק יותר ונצחי יותר. וזה מעיד על מידת חופש גבוהה יותר, כמו שאמר אריסטו ש"העיסוק במטאפיזיקה מעיד על-כך שהבן-אדם חופשי".

יוסי הדס הוא סופר כזה, ובספר הביכורים שלו, "גל עין"הוא מתאר ייצורים מכוכב בשם "קרימסון". "קרימסון" הוא כוכב בעל נוף מרהיב. היצורים שבו, תנאי החיים, התקשורת, התחבורה, החושים והקשרים עם בני האדם מתוארים בקפידה והעולם שהדס יצר אמין ומחזיק סיפור שלם.

היצור שנקרא "גל עין" מתקשר רק בשפה ויזואלית המגיב כמו מחשב מתקדם שעדיין לא הומצא.

"גל עין" משמש גם כחיית בידור בחוות נופש מיוחדת של בני האדם השוהים בקרימסון, אבל הוא גם אינטליגנטי להדהים ושותף טוב למסעות המסוגל להפעיל מכונות שהמציא האדם.

"גלי העין" מתגלים כיצורים חביבים ונעימים, הם אלימים רק במקרה בו תוקפים אותם ואז הם מגיבים בחומרה שמובילה לעיתים למוות של תוקפם. הכל משתנה כאשר האדם, על תכונותיו החיוביות והשליליות, מנסה להפוך את גלי העין למשהו שהם לא. בכך מעביר הסופר ביקורת על גזענות המין האנושי דרך הפריזמה של ייצור בעל חשיבה אחרת.

הסופר, מהנדס במקצועו, מגלה תבונה רציונלית ו"מבט מהצד" על המין האנושי. דרך גלי העין אנחנו מגלים דברים עלינו וגם הסופר מעיר לעיתים בצורה "אגבית" למדי על תופעות אנושיות, אבל עושה זאת בזהירות מופלגת וראויה להערכה שכן הצהרות כוללות וספרות אינן הולכות ביחד, הביקורת או התובנה צריך להתגלע ממה שקורה בספר. לדוגמא: שהדס מבקר את "מוסד האהבה" והנישואים ומעלה רעיונות ופתרונות נפלאים לתחום זה ומתאר מה יקרה ומה יתפתח מאיתנו ומבעייתינו הרפואיות והפסיכולוגיות במאה ה26, בה מתרחש הספר - הוא עושה זאת בצורה מבריקה.

"גל עין" מאת יוסי הדס. כתב הוצאה לאור. 151 עמודים.