בשנת 1989 התרחש אונס קבוצתי שזיעזע את כל המדינה . אם אינני טועה היה זה האונס הקבוצתי הראשון שארע בארץ. כמה שנים לאחר מכן בעקבות בקשה של עודד קוטלר אז המנהל של תיאטרון חיפה כתבה עדנה מזי"א מחזה המתאר את האונס שהוצג תוך כדי המשפט וזכה להצלחה כבירה בארץ ובעולם.

למי שלא זוכרים את המקרה, נערים ממשפחות טובות מקיבוץ אנסו ילדה בת 14 אונס קבוצתי ברוטלי. הוגש משפט אך השופט בערכאה הראשונה זיכה את הנערים. בערעור בבית המשפט העליון נידונו חלק מהם לתקופות מאסר שונות.

המחזה בגרסתו העכשווית מבויים ע"י נועם שמואל.שמואל סיים את התיכון רק ב 1998 וביים את ההצגה בכשרון רב, בימוי שיש בו מין החידוש , מתח, ענין, הכל. המחזה מבויים כך שהנאנסת והנערים משחקים גם את תפקידי התובעת והסניגורים.

דבר זה נותן אפשרות לשחקנים לשחק באותו מחזה שני תפקידים המנוגדים אחד לשני. משחקה של חני פירסטנברג הן כנאנסת והן כתובעת מעולה. כילדה היא תמימה צמאה לחום לחברות ליחס .יש לה רצון להיות מקובלת ''חברמנית'' ,למשוך תשומת לב, אינה נרתעת מלהוריד את החזייה כדי להראות שאין בה צמר גפן ואולי גם לסקס. כפרקליטה היא תקיפה, דוגלת במטרתה להרשיע את הנאשמים. בשני תפקידיה משכנעת ביותר,שני טיפוסים המבוצעים היטב.

מבין הנערים נהניתי ביותר ממשחקו של אסף-יפתח אופיר. הוא היה המנהיג, הוא היה עדין, ערמומי ניווט את הקבוצה לאונס אך לא השתתף בו. הוא היה בעצם הרוח החיה שהביאה בסופו של דבר למקרה המזעזע.שמוליק-ליאור רוכמן היה בעצם הפסיבי ביותר מבין כולם.

ניסה להזהיר את הנערה ולעצור את הנערים מלבצע את מעשיהם. הנערה אינה שומעת לו לברוח והוא מנסה להפסיק את ההשתוללות כשהאווירה מתלהטת. בסופו של דבר מאבד את האני שלו ונסחב עם הקבוצה . למרות זאת קיבל את העונש הכבד ביותר. גידי-מורן קל היה הפרחחי מכולם ושיחק היטב פרחחות זו. סלע-ארז כהנא נגרר מרצונו לאחר המנהיג. זה היה צוות רענן צעיר ומוכשר ביותר שתענוג היה לראותו.

המחזה מעורר כמה שאלות ואינו נותן להן תשובה. הנערה פוגשת נערים מבוגרים ממנה. הם מתגרים בה. היא מעודדת אותם, משתפת פעולה, מעוררת בהם את ההורמונים. אומרת שתשכב עם כל מי שיתחשק לה. אינה מתנגדת, אינה מוצאיה קול ואינה בורחת. שופט מחוזי מוציא את הנערים זכאים (במציאות) העליון מעניש בעונש הגבוה ביותר דווקא זה שניסה להגן על הנערה ולהניע את הנערים ממעשיהם.

במחזה הטענה היא שהוא בעצם היה היחיד שהנערה התנגדה לו אך זאת מסיבה אחרת לגמרי(חשבה ששם פתק בתיקה).המנהיג המניע ,זה שדירבן את הנערים שהגיעו לאן שהגיעו יצא זכאי ללא כל עונש. אומרים הסניגורים כי בבית המשפט אין צדק יש חוק וזה נכון אך האם גם הקהל חושב כך. התפאורה-אביטל להט-גן עם נדנדה, מגלשה, ברז מים כדורגל, נאה ויפה. משולבים בה קטעי וידאו - נועם שמואל- הבמאי.

לראות או לא לראות:מחזה מעולה ,משחק ובימוי מצויינים.מחזה שיענין הן את הנוער ורצוי שיראה אותו ואולי משהו ישתנה ויחשוב לפני עשיה כשהדחף מגיע,והן קהל מבוגר.

נכתב על ידי elybikoret ,31/1/2008 01:22