שרון הולצמן, שידוע לרבים כהבסיסט לשעבר בלהקת אבטיפוס, נמצא כבר הרבה זמן בשטח העצמאי. ואני, שהחלטתי לחקור קצת את יוצאי הלהקה , חשבתי שהגיע הזמן לראות גם הופעה שלו.

אני ונועה חברתי, הגענו בסביבות עשר לקולטורה, ההופעה עדין לא התחילה והיו שם אנשים בודדים, התחלנו קצת לדאוג שאולי התבלבלנו, והדאגות התחזקו כאשר המיולין עלתה לבמה. נרגענו כשהבנו שהם להקת החימום.

אחריהם, כשהמקום כבר התמלא במספר מכובד של אנשים, עלתה סולנית "הקרקס של דולי", והציגה בתיאטרליות את שרון הולצמן, והנה זה מתחיל. שרון מתחיל עם שיר רועש במיוחד , שיר שלא הכרתי, והקרח בינו לבין הקהל עדין לא נשבר.

ב"מה שאני רוצה", כבר התחילו לשמוע מחיאות כפיים בניצוחו של הולצמן שלמשך כל ההופעה לא וויתר על לערב את הקהל בחוויה שלו ובמוסיקה. בין קריאות הלהקה לצ'ייסרים מהבאר ושיר על נינט, היו גם את "בוקר טוב עולם", שרון חיכה עד שכל הקהל יעמוד ורק אז התחיל עם השיר. כשכולם סביבו והוא יורד מהבמה ונותן לאנשים לשיר ורוקד איתם.

אין בעיניו שום הצדקה לריחוק בין הקהל לאומן, דבר שאני אישית מאוד מעריכה, ומה ששבר אותי היה " אישה אישה" , קמתי מהכסא, שירים כאלה אי אפשר לשמוע בישיבה, וזה גם אחד החסרונות של המופע, שהוא היה בישיבה, כי אתה יושב בקולנוע, בתאטרון, אבל בהופעות , במיוחד הופעות חשמליות אני מרגישה צורך להיות אחד עם מי שעל הבמה, ושכל החשמל שזורם לו בגוף , יזרום גם לי. היו גם כמה דברים חדשים מהאלבום "זהב" שעתיד לצאת בקרוב, שנשמעו מעניינים.

קשה להגיד ששרון לוקח את עצמו ברצינות, תמיד יש מקום לצחוקים על הבמה, וזה תמיד מוסיף, אבל יש גבול מסויים שבו אתה תוהה אם האומן שלפניך נותן את כל מה שהוא יכול לתת. הולצמן במהלך ההופעה אמר בהצהרתיות "חשוב לי קודם כל שאני אהנה", והוא צודק, זה באמת חשוב, כי אם הוא לא ייהנה, אף אחד לא יהנה, אבל צריך להיות לו חשוב שגם אנחנו נהנה, אנחנו בתור קהל צריכים להרגיש שהוא מתרגש לעמוד על הבמה ולהציג בפנינו את העולם שלו, שהוא חושף משהו שהוא לא חושף כל יום, כי מה לעשות, הקהל אוהב להרגיש ייחודי .

לסיכום: נהניתי, וגם נועה נהנתה, כי יש ממה, יש לחנים מעולים, יש מילים יפות, יש גם פרפורמר, שאני ממליצה לו לקחת את עצמו קצת יותר ברצינות, ואז גם ההופעות יהיו מלאות, וזו הבטחה.

שיהיה בהצלחה שרון

שרון הולצמן בקולטורה - 28.11.07