יש סרטים מעטים שהייתי רוצה לראותם שנית, הסרט הצרפתי/רומני "הקונצרט" הוא כזה. תיכף אחר שאשתי ואני יצאנו מההקרנה, היינו מוכנים לחזור ולראותו פעם נוספת - ולא רק בגלל קטעי המוסיקה הנפלאים בו.

בחלקו הראשון מזכיר הסרט - המשחזר בקטעי פלשבק קונצרט של תזמורת התיאטרון `בולשוי` במוסקבה, שהופסק באמצעיתו בידי הרודן ברז`נייב, שרצה להדיח את חבריה היהודיים - את סרטי קוסטריצה. גם בו יש צוענים, אוליגרכים, טיפוסים מפוקפקים, מסיבות פאר ראוותניות, קטעי מוסיקה סוערים, הומור פרוע וגם כאן אנו נוכחים, כי הכסף יענה לכל. אשת המנצח, החולם במשך 30 שנים לסיים את הקונצ`רטו לכינור של צ`ייקובסקי, מתפרנסת מגיוס ניצבים לאירועים המוניים, לאסיפות המפלגה הקומוניסטית, שמספר חבריה התדלדל ולחתונתו של איש המאפיה, הרוצה להוכיח ליריבו, כי מספר ידידיו רב יותר. המנצח שעבד מאז הדחתו כאיש ניקיון בבולשוי, מצליח בתרמית לקבל חוזה להופעה באולם קונצרטים מפואר בפריז ולשכנע נגנית כינור צרפתייה מפורסמת לנגן את קטעי הסולו. הוא אוסף את חברי תזמורתו לשעבר, שבימים רגילים עובדים כאנשי הובלה, מוכרים בשוק הפשפשים, ספסרים במוצרי אלקטרוניקה, צועני שידו בכל, איש סאונד בתעשיית הפורנו ויוצא עמם לצרפת.

קטע מצחיק עד לדמעות מתרחש בשדה התעופה במוסקבה, כשבמרחק מטרים ספורים מדוכני ביקורת הדרכונים, מזייפת קבוצת צוענים עשרות דרכונים. מדביקים צילומים, מספקים אשרות, מחתימים ומוסרים לחברי `התזמורת`.

כפי שקורה בכל קומדיה קלאסית, בפריז הכול משתבש, אבל שוב פעם כדרכו של הז'אנר, לבסוף הכול בא על מקומו בשלום, התזמורת נוחלת הצלחה אדירה, הסולנית מגלה את מוצאה והקשר הסמוי שלה עם התזמורת וממעל לכל מרחפים הצלילים הנפלאים של צ'ייקובסקי המצליחים לרגש ולסחוף את הקהל, במיוחד כשהם משולבים בסיפור סוחט דמעות על זוג יהודי שנספה בגולג בסיביר. אני מזכיר בסוגריים, כי השפה העיקרית בסרט היא רוסית, עם קטעים ארוכים בצרפתית.

לסיכום במשפט אחד: סרטו של ראדו מיכאליאנו הרומני-הצרפתי-היהודי מספר על כוחה הגואל של המוסיקה. רוצו לראותו, אולי ניפגש באולם הקולנוע!