דן אלמגור הינו אחד היוצרים הבולטים שעצבו את התרבות הישראלית בשנות ה-60 וה-70 .

יצירותיו כוללות שנינות והומור וכן הוא עוסק בחקר התיאטרון והמוסיקה.

                                   ביוגרפיה

דן אלמגור נולד ב13ביולי 1935 ברמת-גן וגדל ברחובות.

הוא כתב במספר עיתוני נוער ,ואת שירותו הצבאי הוא עשה בגדנ"ע.

לאחר שחרורו למד אלמגור ספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים.

את הדוקטורט עשה בניו-יורק ב1964 בו התמחה בשירת ימי-הביניים ,והשירה העברית באיטליה בתקופת הרנסאנס.

את עבודת הדוקטורט כתב אלמגור על המשורר מיכה יוסף ברדיצ'בסקי.

הוא חיבר מאמרים ומסות על דברים הקשורים לספרות או לשירה.

                                 קריירת הפזמונאי של אלמגור

בגיל 15 חיבר אלמגור את פזמונו הראשון ,ומאז כתב שירים לכל מי שדרש (מלהקות צבאיות ועד הצגות תיאטרון).

פזמוניו מלאי שנינות והומור  ומתאפיינים בחריזה נפלאה אשר מבטאת את עולמו התרבותי העשיר של אלמגור.

מבין פזמוני ניתן למנות את: בלדה לחובש, רומיה ויואל, שיר הפלאפל , ונצואלה, ועוד.

הוא תרגם שירים משפות שונות וכן כתב שירים למחזות זמר כגון :"ירושלים של אז" ," יום יבוא", "קליפסו בשחור-לבן" , ועוד.

בשנת 2006 יצא אוסף גדול משיריו של אלמגור.

                                       עבודת התיאטרון של אלמגור

דן אלמגור ידוע כמתרגם בחסד של הצגות שונות והוא הוסיף להן נופך ישראלי מיוחד במינו.

למשל:"קומדיה של טעויות" של ויליאם שייקספיר , "ברנשים וחתיכות" ,"המלך ואני" ,"גבירתי הנאווה" .

וכן הוא כתב הצגות כ"איש חסיד היה" ,"ירושלים שלי" ,"עיר הגברים" (עפ"י ספרו של דיימון ראניון) ,"ואל תקרא לי שחור" .

כל הצגה ביטאה ממד היסטורי הקשור במאורעות התקופה.

בשנת 2009 קיבל אלמגור פרס אקו"ם על מפעל חיים בתחום התרבות והתיאטרון העברי.