ביקורת: פרפרים הם חופשיים - בית צבי, רמת גן - מחזה מבריק וביצוע מעולה

מאת חיים נוי

"פרפרים הם חופשיים" המועלה בתיאטרון בית צבי ברמת גן הוא מחזה מבריק והביצוע שלו הוא מעולה ומרגש. אין ספק, כי ההפקה המועלית בבכורה על ידי שחקניו הצעירים של בית צבי היא פשוט מושלמת ומהווה קורת רוח , מענגת ומרשימה.

המחזאי והתמלילן האמריקני ליאונרד ג'רש כתב את המחזה ב-1968 והוא הועלה בברודווי שנה לאחר מכן וזכה להצלחה מדהימה. ב-1972 הופק המחזה לסרט קולנוע בהשתתפות גולדי הון . איילין הקרט שגילמה את דמות האימא זכתה בפרס אוסקר המשנה וגם בגלובוס הזהב ובפרס האמי על משחקה. ג'רש מת בלוס אנג'לס לפני 9 שנים בגיל 80 בשל סיבוכי שבץ מוחי.

עלילת המחזה עוסקת בדון, עיוור צעיר ומוכשר שעזב את בית אמו ובא לחפש את מזלו בעיר הגדולה כזמר ומוזיקאי יוצר.
דון שוכר לעצמו דירת סטודיו בוהמיינית ועורך היכרות עם ג'יל שכנתו היפה והזרוקה שמגלה כי הוא עיוור. למרות הרתיעה הראשונית שלה, הכימיה ביניהם מביאה אותם לקשר רומנטי הנקלע לקשיים כאשר אמו של דון, סופרת מכובדת ושמרנית, הבטוחה שבנה לא יכול להסתדר בלעדיה, מגיעה לביקור מפתיע, וללא התרעה, כדי להמשיך ולנהל את חייו. העלילה מתפתחת ויש לה כיוונים מפתיעים עד לסיום המרגש.

שירן לגזיאל מגלמת את ג'יל המשתוקקת להיות שחקנית ובכל מחיר. ג'יל אמנם רק בת 19 אבל כבר הספיקה להיות נשואה 6 ימים עד לגירושיה והיא מעין היפית, זרוקה וחופשית. שירן לגזיאל מצליחה לגנוב את ההצגה ולהגיש תפקיד ראשי מושלם. הדמות שהיא מעצבת היא מעולה, מרגשת עד דמעות (וגם היא בעצמה נכנסת לתפקיד ודומעת) . שירן מוכשרת ביותר, הקלילות שבה היא משחקת והעוצמה של המשחק היא פשוט חוויה תיאטרלית נדירה.

דודו אבגי כדון מצליח להעביר את דמותו של הצעיר העיוור בצורה טובה מאוד ומשחקו ראוי ומשובח.

שיר זלינגר היא גברת בייקר, אימו של דון, הרגילה לנהל את חייו ומשחקה הוא מוצלח ביותר, אמין ויש לה כישורי משחק מצוינים.

אלעד קונפינו מגלם את ראלף הבימאי ומשחקו הוא מעולה במיוחד. הוא מעביר את הדמות הנאלחת בצורה מושלמת. (אלעד משחק גם את דון בקאסט השני של ההצגה והפערים בין אופי הדמויות הם אדירים , אך נראה שאלעד הוא שחקן מוכשר המצליח בכך בצורה טובה מאוד)

הנוסח העברי של ההצגה הוא של שלומי מושקוביץ על פי תרצה אתר והשפה היא נכונה ומשובחת, בהתאם לאופי המחזה. כדאי היה להקפיד ולוודא שג'יל תשתמש במילה הלוויה ולא במילה "לוויה", השגויה.

הבימוי של שרית הררי הוא מצוין עד לפרטים הקטנים. שרית הצליחה ללהטט עם השחקנים המוכשרים ולהפוך את המחזה לקולח ומרתק, קומי ומרגש.

התפאורה של זאב לוי היא יפה ומוצלחת.

התאורה של דולב ציגל נאותה, אך בשל תקלת תאורה שבעטייה חל איחור בתחילת הערב והבזקי אורות משונים והחמצות מיקוד תאורה נוספות, קשה להעריך אותה כהלכה.

עיצוב התלבושות של לירון מינקין הוא מעולה. הבגדים מתאימים לעלילה וייתכן שפוגמים קצת בדמותה של האימא, אך הם מדויקים.

הסטודנט גד בן משה מרימון אחראי למוזיקה הנאה.

זיו מאיר אחראי להדרכת הטקסט והשחקנים מעבירים אותה כהלכה ובהצלחה מרובה.

"פרפרים הם חופשיים" הוא מחזה מצוין והביצוע הנוכחי בבית צבי הוא נפלא, מרגש ופשוט חוויה.

הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל ipa, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.

צילום- אייל לנדסמן