המחזה נכתב ע"י ליאונרד גרש. נוסח עברי של תרצה אתר.

המחזה הועלה בארץ מספר פעמים, לראשונה לפני כ-40שנה ע"י המפיק גיורא גודיק, ובתיאטראות הספריה (2001),     הבימה  (2004)  וכיום (12/2011)  מועלית הפקה מחודשת בבית צבי ע"י תלמידי השנה השלישית שעושים עבודה נפלאה.

העלילה עוסקת  בדון בחור עיוור המתמודד לראשונה בחיים עצמאים לאחר שעזב את בית אימו סופרת ידועה ומצליחה בפרבר עשיר  ועובר להתגורר בניו יורק ,כדי לעסוק במוסיקה.

דון רוצה להוכיח לעצמו ולסביבה שלמרות עיוורונו הוא יכול להצליח, לנהל חיים עצמאים ולהסתדר בכרך הגדול.

 דון שוכר דירת סטודיו כשמעבר לקיר השכנה, מפריע לו רעש הטלויזיה מדירתה, דון מבקש ממנה להנמיך, מכאן נערכת היכרות ראשונית עם השכנה היפה ג'יל , גרושה צעירה שחקנית בראשית דרכה המקצועית, בחורה היפית , ילדת פרחים "פרפרית חופשית" ליברלית ומשוחררת.

 האהבה בין השניים מתפתחת,  ג'יל מופתעת לגלות שהוא עיוור היא מתגברת על ההלם הראשוני והרתיעה ונוצר קשר רומנטי.  

באחד הימים מפתיעה אימו של דון ומגיע לביקור פתע, שמשוכנעת שבנה לא יכול להסתדר ולנהל את חייו ללא עזרתה. לתדהמתה היא מוצאת בדירה את ג'יל ומתננגדת לקשר בין בנה דון לשכנה ג'יל היא מאיצה בג'יל להדק את קשריה עם ראלף אוסטין במאי מברודווי.

 עבודת הבימוי של שרית הררי טובה מאוד, היא הפיקה את המיטב מן השחקנים.

עיצוב תלבושות של לירון מינקין עבודה נאה שהתאימה לדמויות.  

מוסיקה של גדי בן משה ביצע עבודה טובה ונעימה, מתן הזדמנות לתלמיד של בי"ס למוסיקה רימון הוכיחה את עצמה כהימור טוב ומוצלח.  

דון / דוד אבגי משחקו טוב ואמין, הגיע להישג מקצועי מרשים.בהצגה סופר כי אימו סופרת הילדים כתבה ספרים בדמותו של דוני בריוני , אני אוסיף ואציין שדוד אבגי  בתפקיד דון הוא דוני כשרוני.

 גב' בייקר בתפקיד האמא/שיר זלינגר יצרה וגילמה דמות דומיננטית כריזמטית קומית טובה מאוד.

 ג'יל / שירן לגזיאל משחקה טוב נוכחות טובה על הבמה וכמובן יפה.  

ראלף אוסטין הבמאי / אלעד קונפינו יצר דמות טובה משעשעת מנופחת מחשיבות עצמית, גילם את הדמות היטב.  

לסיום: באמצעות דמותו של דון העיוור ככל שנשלב בחברה אנשים עם לקויות, נכויות במחזה דובר על עיוורון, נסייע בשילוב ובהשתלבות בסביבה כך נקטין את הרתיעה הקיימת ננפץ דעות קדומות וסטריאוטיפים.

ההצגה טובה מהנה ומומלצת מאוד