מריל סטריפ היא שחקנית מנוסהוכשרונית  אשר יודעת לבחור את תפקידיה בקפידה .

היא מוסיפה לכל תפקיד נופך משעשע ורציני כאחד.

כך עשתה למשל בסרט ג'ולי וג'וליה בו גילמה את השפית ג'וליה צ'יילד ונוסף להחכנסה לדמות היא הפתיעה בחיקוי מדהים ומדויק.

בעוד כחודש ייצא ברחבי הקולנוע הסרט "אשת הברזל" אשר מתאר את חייה של אחת הנשים חזקות והשנואות בבריטניה מרגרט תאצ'ר.

בהתחלה ליהוקה עורר תדהמה רבה בקרב הצופים הבריטים כי לא ייתכן ששחקנית אמריקאנית תגלם אישיות בריטית.

אך סטריפ הפתיעה בתפקיד זה כאשר התכוננה אליו כראוי (כיאה למקצוענית).

סטריפ ערכה תחקיר מדוקדק על תפקידה, ובין השאר הגיעה לרשימת הפריטים שתאצ'ר נשאה בתיק היד שלה: כרטיסיות ועליהן ציטוטים מדבריהם של קיפלינג, שייקספיר, לינקולן ודיזראלי. סטריפ מספרת שהבינה שתאצ'ר - כיום היא בת 86 - היתה בעצמה מין חיקוי, אשה שהניחה לאסטרטגים של המפלגה לחולל בה מהפך ואף שינתה את צורת הדיבור שלה.

בסרט סטריפ מחקה ללא מאמץ את הנימה ההצהרתית המצוחצחת, לפעמים צורמנית, של תאצ'ר - זו שהזכירה פעם לסופרת אנג'לה קארטר "לאו דווקא את האצולה הבריטית אלא את הדודות מספריו של פ"ג וודהאוס".

                                     סיפור הסרט

אבל כפי שכל המעורבים בדבר מדגישים, "אשת הברזל" אינו סרט היסטורי רגיל, כזה שעוקב אחר הקריירה של אישיות כלשהי, צעד אחר צעד, ומסתיים בניצחון של אותה דמות. זה אפילו לא סרט פוליטי במיוחד. הסרט מתחיל בהווה, כשתאצ'ר זקנה ושברירית, רפת שכל במקצת ופרנואידית - הוזה שבעלה המת דניס (ג'ים ברודבנט) לידה. היא נראית כך כמעט מחצית הסרט, חוזרת לימיה הגדולים רק בזיכרון, וכך "אשת הברזל" עוסק בשקיעה לא פחות מאשר בעלייה לגדולה.

האירועים הגדולים בקריירה של תאצ'ר - שביתת הכורים, מלחמת פוקלנד, פגישותיה עם ברז'נייב (שהעניק לה את הכינוי "אשת הברזל") - מוזכרים רק בקצרה ובקווים כלליים.

אשת הברזל" נכתב בידי אבי מורגן, תסריטאית בריטית מבוקשת מאוד בימים אלה. היא כתבה את "השעה", סדרה של בי-בי-סי בסגנון "מד מן" על הטלוויזיה בשנות ה-50, ויחד עם האמן סטיב מקווין, שביים אותה, כתבה את "בושה", סרט חדש על התמכרות לסקס שלמרות שפע העירום בו, גברי ונשי, הוא עגום דיו לדכא כל חשק מיני בצופים לפחות לכמה ימים.

מורגן אומרת שבתחילה לא ששה לקבל על עצמה את כתיבת "אשת הברזל". בשנים האחרונות הופקו לפחות ארבעה סרטי טלוויזיה על תאצ'ר, היא מסבירה - ובהם "long walk to finchley" עטור השבחים - והיא חשבה שאין לה מה להוסיף.

                                           התגובות לסרט

הסרט עורר תגובות חזקות אבל מעורבות בבריטניה. היו שראו בו התקפה מרושעת על זכרה המקודש של תאצ'ר - אחרים הריעו לחמימות ולאנושיות שבו. חברי פרלמנט מהמפלגה השמרנית אף קראו לקיים דיון בבית הנבחרים בשאלה אם הסרט ניחן בטעם טוב ומפגין די כבוד אל ראש הממשלה לשעבר.

אך החיקוי המדויק והמשחק המרשים של סטריפ מוסיף נופך שוני לסרט שעל פניו נראה מעט אפרורי.

סטריפ תקבל על תפקיד זה מועמדות 18 לאוסקר (היא זכתה בו פעמיים בעבר) אך ספק אם היא תצליח להרים את הפסלון פעם שלישית.