מהם הפיספוסים הגדולים ביותר של הוצאות לאור?

זאת היתה השאלה שמספר מו"לים נשאלו  על ידי העיתונאית טלי חרותי-סובר לרגל הכנת כתבה גדולה בעיתון 'דה מרקר' לפני שבוע הספר העברי.

"הפיספוס הכי גדול שלנו הוא הספר 'והילד הזה הוא אני' של יהודה אטלס ודני קרמן". כך אמר המו"ל של הוצאת מודן לעיתונאית בכתבה המרתקת. "מסרנו את הספר למומחה לספרות ילדים", מוסיף מודן, "והמומחה אמר: עזוב, זה לא ילך".

העורכת הראשית של הוצאת כתר צוטטה כאומרת: "הפיספוס הגדול של ההוצאה הוא 'אם יש גן עדן' של רון לשם. קיבלנו את כתב היד ודחינו אותו. מי שהוציא אותו לאור זכה ברב מכר שנהפך גם לסרט" (הסרט 'בופור').

המו"ל של הוצאת כנרת זמורה-ביתן צוטט כמי שפיספס את 'רודף העפיפונים' של חאלד חוסייני "בגלל שהמשתתפים בישיבה בהוצאה לאור קיבלו המלצה לפיה הספר משעמם מאוד, וכיוון שכבר שילמנו מקדמה על ספר אחר באותו היום".

המו"ל של הוצאת מטר פספס את 'צופן דה וינצ'י' ואמר: "הספר 'צופן דה וינצ'י' הונח על שולחננו בזמנו והחלטנו לא להוציאו לאור בגלל גודלו. טעינו. במקום לדון לגופו של עניין, דנו בגודלו של הספר".

אריה ניר ז"ל, המו"ל המיתולוגי של הוצאת אריה ניר, צוטט כאומר: "בעבר הייתי המו"ל והעורך הראשי של הוצאת מעריב וקיבלתי את האוטוביוגרפיה של מנכ"ל קרייזלר האגדי לי איקוקה. חשבתי לעצמי את מי בישראל מעניין מה קרה בתעשיית הרכב האמריקנית. את מי מעניינת השטות הזאת?"

המו"ל של הוצאת חרגול אמר בגילוי לב: "לפני עשר שנים, כשרק יצאנו לדרך, הגיע אלינו כתב יד של אשכול נבו. דחינו אותו ואני מצטער על זה. החרטה לא קשורה בספר עצמו, אלא בעובדה שלא השכלנו להתחבר לסופר שנהפך בהמשך למצליח וחשוב. מובן שגם את ספריו הבאים לא הוציא אצלנו".

המו"ל של הוצאת עם עובד (ירון סדן, יו"ר התאחדות המו"לים) אמר ש"במקרה של פיספוס, אתה מקלל בשפה זרה וממשיך הלאה - אבל החרטה גדולה".

המו"ל של הוצאת עם עובד אמר ש"אני מצטער על דבר שוויתרנו עליו לפני הרבה שנים, דווקא בתחום השירה - יהודה עמיחי".

מתברר שמאחורי סיפורי הצלחה רבים על ספרים שעשו חיל, מסתתרים סיפורים מרתקים על אכזבות רבות שקדמו להצלחה.

חנוך סער - מו"ל

הוצאת סער - החברה בהתאחדות המו"לים

www.h-saar.co.il